רוני דהןהאם לידועה בציבור מגיע חלק בהשבחת ערך הדירה עם מכירתה? מסתבר שכן. כך לפחות קבע ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה.האם למאהבת מגיע חלק בעזבון אהוב ליבה, גם אם היה כל העת נשוי כדת וכדין? מסתבר שלעיתים התשובה לכך חיובית – וגם על כך חיוו את דעתם בתי המשפט בישראל.
מה קורה אם החתן המיועד נהרג בערב החתונה? האם לכלה המיועדת מגיעים הפיצויים מחברת הביטוח, בעקבות היותה ידועה בציבור? בשאלה זו וברבות אחרות, דנים בתי המשפט בישראל מדי שנה.
לדברי עורכות הדין נטע כהן סלמן, וטל מירון, העוסקות רבות בדיני משפחה ובמקרקעין, ההפתעה מגילוי ידוע או ידועה בציבור, עלולה להיות מושלמת ומרה, בייחוד ערב חתימתן של עסקאות מכר של דירות ונכסים, כמו גם בחלוקת ירושות. לדבריהן, אם הצדדים הנוגעים בדבר לא נערכו מראש לתרחיש של התגלות ידועים בציבור, הם עלולים למצוא את עצמם ביום מכירת הדירה, או ביום חלוקת הירושה, כאשר חצי מתאוותם בידם.
על התרחישים הקשים של התגלות ידועים בציבור, בעקבות מכירת דירות ונכסים, בכתבה הבאה.
לפני מספר שנים התפרסם סיפורה של אישה אשר מכרה את ביתה שבצפון הארץ ברווח יפה מאד. כאשר נודע הדבר לגבר, אשר היה במשך שנים ידוע בציבור שלה, הוא דרש במפגיע את מחצית השבחת הדירה, וזאת מפני שהיה שותף בשיפוץ הדירה, וחי עם האישה במשך רוב השנים בהן החזיקה בנכס. למרבה ההפתעה, חרף היותה של הדירה רכושה של האישה לפני שהכירו בני הזוג, בית המשפט קבע כי הצדק עם הגבר, ופסק כי האישה תעביר לו מרווחיה 300 אלף שקלים.
סיפור אחר התפרסם גם הוא לפני שנים לא מעטות, לפיו נדהמה האישה החוקית וילדיה לגלות, כי מאהבת של אבי המשפחה, צצה מיד לאחר השבעה, ודרשה מחצית מעזבונו, זאת למרות שלא היתה נשואה לו מעולם, ולמרות שבמותו עדיין היה נשוי לאשתו החוקית. בית המשפט קיבל את תביעתה של הידועה בציבור, לאחר שהשתכנע כי אישתו החוקית של אותו אדם חיה בנפרד ממנו במשך שנים ארוכות, מבלי להתגרש ממנו, וכי הידועה בציבור חלקה עימו את השנים האחרונות בחייו, ועל כן מגיע לה מחצית מרכושו.
במרכז פרשה נוספת שהתפרסמה לאחרונה בתקשורת, עומדת צעירה שעמדה להינשא לגבר בן גילה. למרבה הצער, נהרג הצעיר ערב חתונתם בתאונת דרכים. הצעירה דרשה להכיר בה כידועה בציבור, ומתוקף כך לקבל את מחצית מכספי הביטוח המגיעים לארוסה המנוח מהתאונה, כספים שהסתכמו במיליוני שקלים. המשפחה התנגדה לכך בכל תוקף, והנושא נמצא עדיין בפני דיון בבית המשפט למשפחה.
מתי הופכים בני זוג לידועים בציבור?
לדברי עורכות הדין טל מירון ונטע כהן-סלמן, קשה להצביע על הרגע בו בני זוג הופכים להיות ידועים בציבור, אלא אם כן הם מבצעים הליך פורמלי המעיד על כך. לדבריהן, פעמים רבות החיים הזוגיים "גולשים" אל עבר שלב המוגדר בחוק כ"ידועים בציבור", מבלי שבני הזוג אפילו מודעים לכך.
הפיכת בני הזוג לידועים בציבור, אולי איננה משנה מבחינתם דבר, אך בפועל, אומרות עורכות הדין מירון וכהן-סלמן, קיים לסטטוס החדש השפעה, שעלולה להתברר כמרחיקת לכת הן על רכושם של בני הזוג, והן על ירושתם לילדיהם, כמו גם על צדדים שלישיים.
שורש הענין, לדברי עו"ד מירון וכהן-סלמן, נעוץ בעובדה שידועים בציבור נחשבים על פי חוק כבעלי זכויות שוות ברכוש בן זוגם. לעובדה זו קיימות משמעויות רבות. כך למשל, כאשר אדם רוצה להוריש דירה לילדיו, ומצבו המשפחתי הוא "גרוש", "רווק" או "אלמן", מומלץ מאד למי שעורך את הצוואה, שלא להסתמך אך ורק על הצהרותיו, או על הרשום בטאבו, ולבדוק היטב, האם בת זוגו של המצווה מהווה ידועה בציבור שלו, ועלולה לרשת את מחצית רכושו במותו.
לדברי עורכות הדין כהן-סלמן ומירון, סיבוכים בהעברת בעלות על דירות לא חייבים לצוץ דווקא עם מותו של אחד מבני הזוג, אלא גם במקרים של הפעלת עיקולים או התגלות חובות. כך למשל, כאשר בנק מעקל דירה הרשומה על שמו של חייב, עשויה הידועה בציבור שלו לתבוע את חלקה בדירה, ולהערים קשיים רבים על כונס הנכסים, ובין השאר, לדרוש את חלקה בנכס, לדרוש שלא יפנו אותה ואת מטלטליה מן הדירה, וכן לטרפד את מכירתה של הדירה לצד שלישי.
בעיות במכירת דירה לצד שלישי
לדברי עורכות הדין טל מירון ונטע כהן סלמן, גם בהליך מכירת דירה לצד שלישי, עלולות להתעורר בעיות רבות בשל הימצאותם של ידועים בציבור, כמו למשל, סירוב של ידוע בציבור למכירת ביתה של בת זוגו.
כאשר בן או בת הזוג מסרבים למכירת הדירה, גם אם זו כלל לא רשומה על שמם, עלולים הרוכשים להיקלע למאבק ממושך בשאלת הבעלות על הדירה, מאבק שלא היו ערים כלל להתכנותו, כאשר חתמו על החוזה לרכישת הדירה.
לדברי עו"ד מירון וכהן-סלמן, לא מדובר בתרחיש תיאורטי. כך למשל ייצגו השתיים רוכשת של נכס מגבר גרוש. במהלך הבדיקות שערכו לפני ביצוע העסקה, גילו עורכות הדין שהגרוש מנהל מזה מספר שנים מערכת יחסים הדוקה, עם בת זוג המתגוררת עימו בדירה.
המוכר התבקש להשיג את הסכמתה של בת זוגו למכירת הדירה, ובעקבות הגילוי, סירבה בת הזוג לחתום על המסמכים – וטירפדה בכך את מכירת הדירה.
לדברי עורכות הדין מירון וכהן סלמן, מכירת דירה מאחורי גבו של הידוע בציבור הינה פעולה מסוכנת, ועלולה להתפוצץ בפניהם הן של המוכרים והן של הקונים, בשלבים רבים במהלך העיסקה, ולעיתים גם לאחריה, על כן, טוב יעשו רוכשים אם יוודאו את הנושא, בטרם החתימה על הסכם המכר, שכן, במידה ועובדת קיומה של ידועה בציבור תתגלה במהלך העסקה, סיכויים גבוהים לכך, שהעסקה לא תבוא על סיומה בשלום. ומכאן מדגישות עורכות הדין את חשיבות בדיקת הסטאטוס האישי בו מצוי מוכר הנכס.
במקרה נוסף, שארע בדרום הארץ, הופתעו רוכשי דירה, כאשר הגיע לידם צו להקפאת העברת הדירה על שמם, וזאת בעקבות תביעה שהוגשה על ידי ידועה בציבור של בעל הנכס המקורי. כאשר הנושא הגיע להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה, התברר כי בעל הנכס המקורי כלל לא החתים את בת זוגו על הסכמתה למכירת הדירה, וזו טענה שעסקת המכירה כולה נעשתה שלא כדין, ועל כן יש לבטלה.
הקושי בזיהוי של ידועים בציבור
יחד עם זאת, מציינות עורכות הדין טל מירון ונטע כהן סלמן, המטרה היא לא רק לגלות אם יש למוכר כלשהו בת זוג, אלא בעיקר, אם מערכת היחסים ביניהם היא כזו שעונה על ההגדרה של "ידועים בציבור".
באופן עקרוני, הן החוק והן הפסיקה, מכירים בהיותם של בן או בת זוג כידועים בציבור, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים; האחד- שבני הזוג ניהלו חיי משפחה, השני – שבני הזוג ניהלו משק בית משותף והשלישי- ששניהם מוגדרים תחת הסטאטוס של "פנויים". אלא ששלושת התנאים אלה אינם חזות הכל.
לדברי עו"ד מירון וכהן-סלמן, בשנים האחרונות חלה בבתי המשפט מגמה של הגמשה והרחבה של התנאים, דבר שגרם לחוסר וודאות גדול בתחום, ולמעשה קשה היום לדעת מראש, מה יפסוק בית משפט, וכיצד יגדיר את יחסי בני זוג בכל מקרה ומקרה.
להשיג חתימה מהידועה בציבור
לדברי עורכות הדין מירון וכהן סלמן, כאשר מתעורר חשד אצל הרוכשים כי למוכר קיים בן זוג שעלול להתגלות כידוע בציבור, יש לדאוג לקבל ממוכר הדירה תצהיר עליו חתום הידוע בציבור, המעיד כי אין לו התנגדות למכירת הנכס ולהעברת כספי התמורה לבן הזוג הרשום בנכס.
בנוסף, על רוכשי הדירה לבקש מהמוכר מסמך בו מתחייב בן זוגו, שלא יסרב לחתום, במידה ויידרש לכך, על כל מסמך הקשור בהעברת הזכויות בנכס או בנטילת משכנתא על ידי הרוכש.
לדברי עורכות הדין כהן סלמן ומירון, החוק מחייב את הידוע בציבור לפנות לערכאות מיד לאחר שהתגלה לו שהרכוש אשר שייך לו על פי דין, נמכר על ידי בן או בת זוגו – לגורם שלישי.
הבנקים – בסיכון גבוה
גם הבנקים, לדברי עו"ד מירון וכהן-סלמן, מחוייבים לבדוק אם לבעלי נכסים קיים ידוע בציבור, בטרם מתן המשכנתא לרוכשים.
לדברי עורכות הדין כהן-סלמן ומירון, בנקים המעניקים משכנתאות בעסקאות יד שנייה, ולא עורכים את הבדיקה, אלא מסתפקים בהחתמת בן הזוג הרשום כבעלים של הדירה בטאבו, עלולים למצוא את עצמם בתחרות חריפה מול הידוע או הידועה בציבור, שעלולים לטעון לזכויות בדירה, וזאת גם לאחר מכירתה בפועל.
הבעייה מחריפה, כאשר לא ברור מתי גילה בן הזוג את מכירת הנכס, והאם היה מודע לכך שהוא ידוע בציבור, ולפיכך מגיעות לו זכויות.
לדברי עורכות הדין מירון וכהן-סלמן, הסיכון מבחינת הבנקים מהופעת ידוע בציבור שיש לו זכויות בנכס הוא כה משמעותי, שרבים מהבנקים שוכרים חוקרים פרטיים, על מנת לגלות האם קיים ידוע בציבור, ובמידה והם מוצאים אחד שכזה, הם ממהרים להחתימו על כל מסמכים המסירים כל התנגדות מצידו למכירת הנכס.
האם ניתן להתגונן מפני ידועים בציבור?
עו"ד מירון וכהן-סלמן מוסיפות, כי תופעת הידוע בציבור המתגלה לפתע, רווחת מאד במצבים של חלוקת עיזבון לאחר פטירת בעלי נכסים.
לדבריהן, פעמים רבות, ילדיו של הנפטר מתעלמים מקיום בת זוגו החדשה של אביהם, אשר התגוררה עימו מספר שנים, ועלולה ליהנות ממעמד של ידועה בציבור.
לצד ידועות בציבור שלהן זכויות בדין, מתקיימת לה תופעה מכוערת של היטפלות ידועות בציבור מזויפות לנפטרים. פעמים רבות מתגלה כי גברים ונשים פונים אל רשם הירושות להכיר בהם כידועים בציבור של מנוח בעל נכסים, למרות שמעולם לא קיימו עם המנוח חיי שיתוף. או אז מוטל על ילדיו של המנוח להיאבק בבית המשפט ולנסות להוכיח שלא היו דברים מעולם.
האלמן לא השאיר צוואה והידועה בציבור זכתה במחצית הדירה
לדברי עורכות הדין מירון וכהן-סלמן, התופעה של ידועים בציבור הדורשים את חלקם בחלוקת העיזבון, יוצרת מאבקים קשים ומכוערים, העלולים להימשך שנים, אם לא נערכים כיאות לקראתם.
כך ארע למשל בסיפורם של בני זוג, אשר היו נשואים למעלה מ- 40 שנה, והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. לימים הלכה האם לעולמה, אולם בטרם מותה ערכה צוואה ובה הורישה את כל רכושה לבעלה, אבי ילדיה, ובכלל זה גם את ביתם המשותף, אותו טיפחו בני הזוג משך שנים רבות.
זמן מה לאחר מותה, הכיר האב אישה אחרת, אשר עברה להתגורר עימו בבית המשפחה. האב נפטר זמן לא רב אחר כך, ולא הותיר אחריו צוואה. ילדיו חשבו לתומם כי בית המשפחה יחולק ביניהם בחלקים שווים לפי דיני הירושה.
להפתעת הילדים, הודיעה להם האישה כי היא דורשת את מחצית הדירה, כמגיע לה בחוק. ילדי המנוח התקוממו, מאחר וטענו כי דירת המגורים בה גדלו, נקנתה, נבנתה והיתה שייכת להוריהם במשך 35 שנות נישואיהם. הם גם טענו, כי זהו הנכס היחיד שנותר להם מהוריהם, נכס שעמלו רבות עבורו לאורך השנים, ולא ייתכן, שאותה ידועה בציבור תהא זכאית כיום לבקש נתח ממנו.
בית המשפט לא השתכנע מטענות הילדים, והעביר לרשות הידועה בציבור מחצית מהדירה, בטענה שבתור ידועה בציבור, היא זכאית למחצית מרכושו של הידוע בציבור שלה.
גם עריכת צוואה לא מדירה את הידוע בציבור
רבים סבורים שעריכת צוואה על ידי האב היתה עשויה לפתור את הבעיה. למעשה אין זה כלל המצב. לדברי עורכות הדין מירון וכהן-סלמן, לא ניתן למנוע זכויות מידוע בציבור באמצעות צוואה, אלא אך ורק במסגרת הסכם יחסי ממון הנחתם בינו לבין בעל הנכס.
כלומר, גם במידה והמוריש, במקרה זה האב, היה עורך צוואה וכותב בה את רצונו כי הדירה תעבור לידי ילדיו, עדיין זכויות בת זוגו במסגרת חוק יחסי ממון היו קודמות ליורשים מכוח הצוואה, ומחצית הדירה הייתה מגיעה לידיה.
סיטואציה כזו, אומרות עו"ד מירון וכהן-סלמן, עלולה לצוץ, גם כאשר מדובר בהורה גרוש שחי עם אישה אחרת. אין כל הכרח שהגבר המוריש חייב להיות אלמן. במקרים שכאלה, הגרושה לא זכאית לחלק בעיזבון, אלא רק הידועה בציבור, והשאירים – וזאת על פי הדין והפסיקה בנושא.
לדברי עורכות הדין מירון וכהן-סלמן, הפתרון לסבך המתסכל, הוא לעמוד על כך שייערך הסכם ממון בין בני הזוג הידועים בציבור, אשר יסדיר את זכויותיה, אם בכלל, של הידועה בציבור בנכסיו של בן זוגה, ולהיפך.
כמו כן, ממליצות עורכות הדין כהן-סלמן ומירון לילדים להורים שפצחו בפרק ב', ללחוץ עליהם להסדיר את יחסיהם במסגרת הסכם ממון, ולא לסכן את חלקם בירושה.
עו"ד טל מירון ועו"ד נטע כהן-סלמן, ממייסדות משרד 'מירון את סלמן' עוסקות רבות בתחום דיני המשפחה ודיני המקרקעין, תוך התמחות בעסקאות מקרקעין באזור יהודה ושומרון.
