הכל אני יכול בחופש הגדול! המלצות קק"ל למסלולים שווים

 קק"ל בהמלצות למסלולים מותאמים לחוויה משפחתית להורים ולילדים 

עם תחילתו של החופש הגדול ויציאתם של תלמידי ישראל לחופשה ארוכה של חודשיים, קרן קימת לישראל מציעה לכם מסלולים כיפים שמתאימים להורים ולילדים כאחד. ציבור המטיילים מוזמן להגיע וליהנות מהמסלולים השונים, וכמובן לשמור על היערות נקיים. 

אלי ידיד, מנהל קליטת קהל בקק״ל : "החופש הגדול מביא אתו שמחה גדולה, וזו הזדמנות מצוינת לנצל את החופשה הארוכה לזמן איכות משותף של הורים וילדים. אין כמו מסלולים חווייתיים ומלאים בהפתעות, שפרוסים בכל רחבי הארץ על מנת לבלות יחד בחיק המשפחה. קק"ל מזמינים אתכם לטייל, ליהנות מכל רגע, וכמובן לשמור על היערות נקיים, לטובת מטיילים נוספים שירצו להרוויח מכל מה שהטבע מציע".

מרחב צפון:

חניון עין תאופיק (עין עקוב) ביער מבוא חמה:

מדובר בחניון גדול ומוצל ביער מבוא חמה שבדרום רמת הגולן. החניון מציין את הקצה הדרומי של שביל הגולן. בפאתי החניון נובע המעיין הקטן עין עקוב. בחניון שולחנות פיקניק, חלקם נגישים, חניה מונגשת, שביל מונגש למעיין, פינות תצפית מונגשות וספסלים אל הכנרת. מצד שני של דרך הנוף היורדת לכיוון "תותחי נברון" קיים מצפה כנרת מנדל נגיש במלואו עם ספסלים, שולחנות ומסבירן קולי נגישים. 

אם ברצונכם לשלב טיול רגלי קצרצר, השתכשכות במים ונוף מרהיב בטיולכם מחכה לכם פינת חמד מקסימה וירוקה בעין תאופיק, למרגלות קיבוץ מבוא חמה. תחת עץ אקליפטוס תמצאו מעיין שמתנקז אל בריכה, שלידה תוכלו לעשות פיקניק, לרחוץ במים, להתפעל מהנוף וגם לפגוש את הסוסים של קיבוץ מבוא חמה, שמגיעים לשתות מהמעיין, שנמצא בשטח המרעה שלהם.

למעיין עצמו שני חלקים: הראשון הוא שוקת האבן (שממנה שותים הסוסים) והשני הוא בריכת אבן מלאכותית, שבנו בני הקיבוץ לזכר חברם. עומק המים בבריכה כמטר אחד והם נקיים ומתאימים לרחצה. מהבריכה תוכלו ליהנות מנוף נפלא אל כל עמק הירדן והכנרת. למקום עצמו לא ניתן להגיע ברכב, אבל ההליכה קצרה (כ-15 דקות) ומתאימה גם לילדים.

איך מגיעים?

כ-4 ק"מ מדרום למבוא חמה, כביש 98, בין סימני ק"מ 12-13. בווייז – עין עקוב שביל הגולן.

נחל ציפורי – מבואת שמשית:

קיימים מספר שבילים:

השביל העולה לכוון שמשית מעניק הזדמנות לערוך היכרות עם כמה ממיני עצי החורש הנפוצים בגליל התחתון: אלון התבור. אשחר ארצישראלי, עוזרר קוצני, ואלה ארצישראלית. השביל מטפס מעלה ואף  נגיש חלקית הוא נכנס ליער, מתפתל ויוצר אווירה קסומה עד לשער שמשית (2 ק"מ).

השביל העולה למערה ממבואת שמשית ומגיע לחניון הברושים (לשעבר) כולל חניות נגישות בכניסה ממבואת שמשית ובחניון הברושים: השביל מונגש עם רחבות מנוחה ובתי אחיזה לאורכו אורך השביל כ- 800 מ'. כעבור מרחק לא רב השביל מגיע למערה חצובה בסלע ומשם ממשיך לגת גדולה, הגת היא מתקן שבו דרכו על ענבים כדי להפיק מהם את התירוש. משם היה עובר הנוזל להתססה ביקב לקראת הפיכתו ליין. אפשר להבחין היטב במשטח הדריכה וב"משפך" שדרכו זרם התירוש אל בור חצוב, שם נאסף לכדים – קצה השביל מגיע לחניון הברושים לשעבר שם יש חניות נגישות.

שביל בטון סרוק המלווה את תוואי הנחל והשדות החקלאיים, השביל מתחיל גם הוא ממבואת שמשית ובהמשך במפגש עם הנחל קיימים גשרונים למעבר. שביל זה מגיע אל מול חניון הברושים אך לא נפגש אתו. השביל בשיפועים מותאמים נגיש כמעט במלואו. לצד השביל תצפית אל ערוץ הנחל ואזורי הנטיעות שביצעה קק"ל לצידו.

איך מגיעים?

מגיעים לכביש 79 (נצרת צומת המוביל) ונכנסים עפ"י השילוט לישוב הקהילתי שימשית ולפני היישוב פונים שמאלה על דרך עפר, בוויז – מבואת שימשית.  

מרחב מרכז: 

מעיינות הסטף בהרי ירושלים:

מעיינות סטף נובעים מערבית לירושלים, בצדו המזרחי של הר איתן. שילוב של נופי יער הררי ובתוכם מעיינות נקבה, בריכות אגירה, אתרים ארכיאולוגיים, חקלאות הררית עתיקה, בוסתנים, טרסות ותעלות מים. המים בשני המעיינות בוקעים מתוך נקבה בסלע, זורמים לבריכות אגירה ומהן לתעלות ולעצי הבוסתן וגינות הירק שבמקום. עין ביכורה ועין סטף, שהיה המעיין המרכזי של הכפר הקדום. עין סטף נובע מתוך מערה טבעית. אפשר לרדת למערה ולזחול בנקבה הבנויה עד מוצא המים, ליד בריכת האיגום. גם עין ביכורה, המעיין התחתון, נובע מתוך נקבה חצובה בסלע, שגם אליה ניתן להיכנס ולהיעזר בפנסים. במערה נטיפים וזקיפים, המים נובעים מהקירות ונאגרים בבריכות איגום.

יער חורשים: 

יער חורשים משתרע על פני כ-2,700 דונם במערב השומרון, באזור שבו גבעות ההר מתמזגות עם מישורי השרון. זהו מרחב חשוב של טבע באזור מיושב בצפיפות, המעניק אוויר לנשימה לצמחים, לבעלי חיים וכמובן גם לבני אנוש. יער זה מהווה אחת מהריאות הירוקות המעטות שנותרו באזור השרון. קק"ל הכשירה ביער דרכים לרכב פרטי ושיבצה בו חניוני נופש ונקודות תצפית יפות הצופות אל השומרון ואל מישור החוף. מדובר ביער קהילתי, אשר בתמיכת קק"ל פועלת בו "סיירת נאמני יער חורשים" – קהילת נאמנים יוצאת דופן מתושבי הסביבה, המסייעת רבות לטפח את אתרי היער, להסיר מפגעים, להתריע מפני שריפות ולשמור על ניקיונו.

אתרים נוספים שתוכלו למצוא בסביבה – חורבת זכור, נחל קָנָה, חניון חזי ספיר, חניון הסוסים, חניון "מול האבוקדו".

איך מגיעים?

כניסה ראשית: ממחלף חורשים יוצאים מזרחה בכביש 5233 ונוסעים עד שער קיבוץ חורשים. לפני השער פונים צפונה (שמאלה) ונוסעים 750 מ' לכניסה הראשית ליער. 

גישה ברכב לחניון חזי ספיר: נוסעים בכביש הגישה ליישוב נירית וממשיכים משער הכניסה עוד כ-700 מ' עד לחניון שנמצא מימין לדרך.

יער עירון: 

יער עירון מלווה את האגף המזרחי של כביש נחל עירון (ואדי ערה). ליד היישוב  חריש נשארה חלקת יער יפהפייה של עצי בר מעורבים ביער נטוע. קק"ל סימנה ביער שבילי טיול. יש גם חניון פיקניק ונקודת תצפית הר אמיר, ליד היישוב קציר. מנדט הבריטי. החורש הטבעי, עצי אלון התבור הקשישים והיערות שנטעה קק"ל, מעניקים מקלט למגוון רחב של צמחים ובעלי חיים. קק"ל סימנה ביער שבילים מעגליים קצרים לכל המשפחה ושביל המתאים למיטיבי לכת.

מקומו הגיאוגרפי של יער עירון מקנה לו חשיבות אקולוגית רבה. היער נמצא ב"מחלף אקולוגי", צומת של מסדרונות אקולוגיים המקשרים את רמת מנשה והכרמל עם השומרון ויהודה מצד אחד ואת השומרון ועמק יזרעאל עם מישור החוף מצד שני. 

העיר חריש, שנוסדה בלב היער ממש, אכן הקטינה מאוד את שטחו, אך דווקא על רקע זה חשוב לשמר את צוואר הבקבוק שנשאר. בישראל המתפתחת נותרו מדרום ומצפון לכאן רק "איים ירוקים", קטנים כל אחד מכדי לקיים אוכלוסיות חיוניות של צמחים ובעלי חיים. במצב הזה עולה מאוד חשיבותם של המסדרונות האקולוגיים שביניהם, המאפשרים מעבר של אוכלוסיות ומעניקים להם אוויר לנשימה. 

היער הקטן, שעוטף את חריש, טרם נחקר דיו, אך כבר בסיור חטוף אפשר להיווכח שהוא ראוי לעמוד בזכות עצמו, גם בלי העילה של המסדרון האקולוגי. קחו למשל את האלונים שצומחים בו. ביער מתקיימים, לזה לצד זה אלון התבור, אלון מצוי ואלון התולע. זוהי תופעה נדירה למדי בישראל וכאן היא זוכה ל"שיא גינס" ממש – הנקודה הדרומית ביותר בעולם ששלושת מיני האלון האלה צומחים יחד. נקודת המפגש של מיני האלונים ממחישה את המגוון הגדול של הצמחייה באזור.

איך מגיעים: 

נקודת מוצא מחריש: נוסעים ממערב לכיוון חריש (כביש 611), חולפים מעל כביש 6 ופונים ימינה בפנייה הראשונה (דרך ארץ). במעגל התנועה הראשון פונים ימינה לרחוב אשל ומיד ימינה במעגל תנועה נוסף (רחוב גפן). במעגל התנועה הבא פונים שמאלה לרחב החניה הגדולה שליד תחנת משנה (תחמ"ש) חריש של חברת החשמל. 

נקודת מוצא ממחצבת ורד: כ-800 מ' ממזרח למרכז מחלף עירון (כביש 65) פונים דרומה לפי השילוט המכוון למחצבת ורד. נוסעים כחצי קילומטר לכיוון המחצבה ופונים ימינה ליד מתקן מקורות וחונים ברחבת החניה שליד המתקן, סמוך ליער.

מרחב דרום:

יער להב – 'שביל הזהב' בחורבת אבו חוף 

בשוליים המערביים של יער להב נמצאת 'חורבת אבו חוף', בה קיימים שרידים של שתי כנסיות מהתקופה הביזנטית. בחורבת אבו חוף סימנה קק"ל את שביל הזהב – שביל קצר העובר בין מתקנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית שזכו לשחזור מעולה על ידי אנשי המקצוע של רשות העתיקות. באזור שביל הזהב נמצאות שתי בארות עתיקות. כדי להגיע לנקודת ההתחלה יש לפנות במחלף דבירה מזרחה (כביש 3255). כ-2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר המתאימה לכל רכב, מסומנת בסימון שבילים אדום (יש שילוט הכוונה).

אלו המתקנים החקלאיים שניתן לבקר בהם על שביל הזהב : מערת מגורים – ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים ששרד ממנה נדבך אחד. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שיהיה אפשר לנעול אותה בדלת, ובחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה. המערה שימשה עד קום המדינה למגורים ולמכלאת צאן. סגנון מגורים זה קיים עד ימינו בדרום הר חברון. פסוק מקראי משקף היטב את אורח החיים הזה: "וַיָּבֹא אֶל-גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל-הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם מְעָרָה, וַיָּבֹא שָׁאוּל, לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו; וְדָוִד, וַאֲנָשָׁיו, בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה, יֹשְׁבִים" (שמואל א' כד, ג).

גת ושרידי מחצבה – כמה צעדים הלאה נמצאת גת גדולה. במקום זה דרכו על ענבים כדי להפיק  מהם תירוש, שהותסס ליין. התירוש עבר ממשטח הדריכה דרך "צינור" חצוב בסלע אל בור איגום, שבו אספו את הנוזל היקר. מעבר לגת נמצאת המחצבה, שממנה חצבו אבנים בתקופה הביזנטית. המחצבה תחומה במעין חצר, ובה סיתתו את האבנים החצובות כדי להכשירן לבנייה.

הקולומבריום – גולת הכותרת של הביקור במקום היא הקולומבריום (שובך יונים). מתקנים לגידול יונים נחצבו בדרך כלל בסלע. כאן, באופן נדיר, נמצאים שרידי מגדל עגול בנוי, שבדפנותיו נבנו גומחות רבות מאבן, גומחה לכל יונה. בתוך המגדל נבנו קירות ניצבים זה לזה המחלקים את החלל העגול לארבעה מרחבים ומעניקים שטח לבניית גומחות נוספות. המגדל היה מקורה, כך שחיות טורפות לא יכלו לחדור אליו. היונים יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך פתחים צרים בגג או בחלקים העליונים של הקיר, שדרכם חדרו אור ואוויר. למבנה היה פתח מוגבה שהמְגדלים עלו אליו בסולם.
גידול יונים היה ענף כלכלי בשפלת יהודה בתקופה הביזנטית. יונים שימשו למאכל ולהקרבת קורבנות בטקסים פולחניים. אפשר לאכול את ביציהן ולזבל בהפרשותיהן את השדות.

ליד הקולומבריום פורחת בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר החלמונית הגדולה. השביל שב לנקודת המוצא באיגוף צפוני. בדרך תפגשו שלושה ספסלי עץ. שבו כאן להנאתכם כמה דקות והתייחדו עם הנוף היפה.

איך מגיעים: 

ממחלף דבירה פונים מזרחה בכביש 3255. כ-2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב (יש שילוט הכוונה).

יער חסה – גבעה 69

יער חסה, גבעה 69 ממוקם בגוש שקמה ושופע בפרחים יפים. המקום מציע סיורי מורשת בעקבות לוחמי חטיבת גבעתי. בגבעה 69 בנו הבריטים שלושה מגדלים, שסיפקו מים למחנות הצבאיים שבקרבתה. על השליטה בגבעה התנהל קרב עקוב מדם ביוני 1948. המצרים השתלטו על הגבעה ונסוגו ממנה רק באוקטובר באותה שנה, מלחמת העצמאות. מכאן גם כינויה – "גבעת שלושת המגדלים". בגבעה היפיפייה תוכלו ליהנות מנופי עצי אורן רבים ולבצע אתנחתא של פיקניק על אחד מהשולחנות הפרוסים במקום. (בחניון שבמקום יש שולחנות פיקניק רבים, מתאים גם למשפחות).

בקרב נפלו 20 לוחמים, נפצעו רבים וחלק נלקחו בשבי. בראש הגבעה נמצאת אנדרטת זיכרון לנופלים.

איך מגיעים?

כ-1.2 ק"מ מצומת אשכולות (כביש 4) פונים לכביש 232 ליד ניצנים ולאחר כ-1.2 ק"מ פונים צפונה לגבעה 69.  

כל הפרטים באתר קק"ל