המשמר החברתי מפרסם את המדד החברתי לכנס הקיץ והחורף האחרונים. איציק שמולי בראש; מייקל אורן, סמוטריץ' ומיקי זוהר בתחתית; יעל גרמן ושולי מועלם מזנקות; ישראל ביתנו השתפרה; מירב בן ארי ממשיכה להוביל במדד החברתי לחברי הקואליציה ולהוכיח שאפשר לעקוף את המשמעת הקואליציונית
ארגון המשמר החברתי מפרסם היום (ג') את המדד החברתי לסיכום השנה האחרונה (כנס הקיץ של 2017 וכנס החורף של 2018). "הכנסת עברה בשנה האחרונה גל של חקיקה שמקדמת אינטרסים פוליטיים ואישיים צרים של אישים בקואליציה על חשבון האינטרס הציבורי ומערערת את היסודות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי – שקיפות, מנהל תקין והערך החברתי החשוב ביותר – שוויון בפני החוק", אומר מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, "המדד החברתי מראה שרבים מהח"כים של האופוזיציה, ביניהם ח"כים בכירים, לא ממש התאמצו לבלום את גל החקיקה הזה ונתנו לממשלה להוביל את הכנסת כרצונה, וניתן לומר שיש להם חלק בהידרדרות".
"בכנסת שוררת בשנים האחרונות משמעת קואליציונית נוקשה", אומרת רכזת המחקר של המשמר החברתי, דנה גנאל, "הממשלה כופה על חברי הכנסת מהקואליציה להצביע באופן אחיד בהתאם להחלטות ועדת השרים לחקיקה. אישור החוקים בכנסת עלול להפוך למיותר. למרות זאת, המדד החברתי מראה שמספר חברי כנסת אמיצים מהקואליציה עדיין מצליחים לעקוף את המשמעת הקואליציונית ולהצביע לפי צו מצפונם. הח"כים הללו אינם משתתפים בהצבעות על חוקים חברתיים מסוימים שהממשלה מנסה להפיל, וכך מקשים על הממשלה לטרפד חקיקה חברתית ולרמוס את הכנסת".
בראש המדד עומד זו פעם רביעית (לא ברציפות) ח"כ איציק שמולי. חברת סיעתו סתיו שפיר שהגיעה למקום הראשון במדד הקודם ירדה למקום ה-5. אחרי שמולי עומדים נחמן שי (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה המשותפת) ויעל גרמן (יש עתיד), שזינקה מהמקום ה-18 במדד הקודם. תמר זנדברג ממרצ, הח"כ היחידה המתמודדת בפריימריז שיתקיימו מחרתיים במרצ, צנחה מהמקום ה-6 במדד הקודם למקום ה-22, הנמוך ביותר במרצ, במדד הנוכחי. זנדברג לא השתתפה בהצבעות רבות על חוקים חברתיים שיזמו חברי אופוזיציה, ובכך, סייעה, למעשה לממשלה להפיל את אותם חוקים. זנדברג לא טרחה, לדוגמא, להשתתף בהצבעה על הצעות החוק להגדלת קצבת הקיום לחולים סיעודיים ולהחרמת רווחי סרסורים.
ח"כ יאיר לפיד – יו"ר סיעת "יש עתיד" ומועמד מוביל לראשות הממשלה – הגיע למקום 49 – הנמוך ביותר במדד מכל הח"כים באופוזיציה, בשל השתתפות דלה מאוד של לפיד בהצבעות. לפיד לא הגיע, לדוגמא, להצבעה על החוק להגמשת מתן הקצבאות לניצולי שואה, וגם להצבעה על "חוק הג'ובים 2" המאפשר לשרים למנות יועצים ממשלתיים ללא מכרז. גם ראשי מפלגת העבודה לשעבר, יצחק הרצוג ועמיר פרץ, הגיעו למקומות נמוכים במדד יחסית לחברי אופוזיציה – 43 ו-48 בהתאמה, וכך גם ח"כ אחמד טיבי, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת, שהגיעו למקומות 47-49. פרץ, לדוגמא, לא השתתף בהצבעה על העלאת קצבאות הזיקנה; זועבי לא השתתפה בהצבעה על ההצעה לפיקוח על מעונות היום. ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שעזבה ב-2016 את "ישראל ביתנו" והודיעה לפני כשבוע שהקימה מפלגה חברתית חדשה, הגיעה למקום 40, אחד הנמוכים ביותר באופוזיציה. אבקסיס לא טרחה להגיע להצבעות על החוק שביקש להצמיד בין קצבת הזקנה לשכר המינימום ועל ההצעה להתיר תחבורה ציבורית בשבת.
השרים בקושי נמצאים בכנסת: "נתניהו ושקד מנהלים את הכנסת בשלט רחוק"
בתחתית המדד החברתי נמצאים ח"כ מייקל אורן מ"כולנו", אלי בן דהאן, בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב מהבית היהודי, ויעקב אשר מיהדות התורה. הח"כים הללו הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חברתיות כדי להצביע נגד ההצעות הללו. מיכאל אורן, לדוגמא, הקפיד להגיע להצבעה ולהצביע נגד הגדלת קצבת הנכות של אדם השוהה במוסד סיעודי, שהממשלה התנגדה לו, ולעומת זאת לא טרח להגיע להצבעה על התיקון לפריסת תשלומי חובות הוצאה לפועל. סמוטריץ' הצביע נגד הצעות החוק להענקת דמי אבטלה וקצבת זקנה לעצמאים.
קרוב לתחתית המדד נמצאים גם ח"כ מיקי זוהר ובני בגין (ליכוד) וישראל אייכלר ואורי מקלב מיהדות התורה. זוהר – יו"ר ועדת הכנסת ששימש עד לאחרונה כיו"ר הוועדה לצדק חלוקתי – הקפיד להצביע בעד ההצעה המאפשרת לשרים למנות באופן אישי את היועצים המשפטיים במשרדיהם, ולעומת זאת לא נכח בהצבעה על מתן פטור מהשתתפות באשפוז סיעודי, למרות שהממשלה תמכה בה. גפני ומקלב הצביעו נגד הצעות חוק חברתיות שהם עצמם היו מיוזמיהן, כמו ההצעה לתמוך בניצולי שואה נזקקים גם כשהם מקבלים מענקים קטנים מחו"ל וההצעה להגדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר מועצת עיר.
ח"כ מירב בן ארי מ"כולנו" הגיעה בפעם השלישית ברציפות למקום הגבוה ביותר במדד מבין כל הח"כים בקואליציה, בפער גדול מכל חבריה. בן ארי נעדרת באופן שיטתי מהצבעות על חוקים חברתיים שהממשלה מנסה להפיל, כמו הצעת החוק המבקשת לאפשר לבני זוג של הורים לילד חולה שאינם הורי הילד להיעדר מהעבודה לשם טיפול בילד, או ההצעה להנהיג שקיפות בתקציבי מוסדות חינוך. גם חברי סיעתה טלי פלוסקוב ואכרם חסון הגיעו למקום גבוה יותר משאר הח"כים בקואליציה, באמצעות טקטיקה דומה, וכך גם ח"כ חמד עמאר מ"ישראל ביתנו". עמאר נעדר, למשל, מההצעה לתמיכה בניצולי שואה נזקקים שמקבלים מענקים מחו"ל, כדי לא לסייע לממשלה להפיל אותה.
אחרי עמאר נמצאת ההפתעה הגדולה של המדד החברתי: ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי, שהגיעה במדד הקודם למקום ה-111 וזינקה במדד הנוכחי למקום החמישי באופוזיציה (55 במדד הכללי). מועלם נעדרה, לדוגמא, מההצבעה על ההצעה להחרמת רווחי סרסרים כדי לא לסייע בהפלתה. יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, הגיע למקום ה-11 בקואליציה (מקום שלישי בסיעת הליכוד) ואילו מחליפו בתפקידו דוד אמסלם נמצא במקום ה-14 בקואליציה ובמקום השישי בליכוד.
מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג הממוצע של המפלגות במדד החברתי, כמו במדד הקודם וברוב המדדים שלפניו, ואחריה רשימת המחנה הציוני. המפלגה שזכתה לציון הממוצע הנמוך ביותר במדד היא יהדות התורה, שבעבר הייתה אחת המפלגות החברתיות ביותר בקואליציה. "כולנו" היא המפלגה החברתית ביותר בקואליציה (למרות הניקוד הנמוך של מיייקל אורן), ואחריה סיעת ישראל ביתנו, שבעבר הגיעה למקום נמוך במדד.
המדד החברתי הנוכחי אינו כולל חברי כנסת שלא כיהנו במשך רוב השנה, וכן את שרי הממשלה, שמגיעים מעט מאוד להצבעות. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר השנה מההצבעות על 95% מהצעות החוק שנכללות במדד החברתי. אחריו ב"מדד השרים הנעדרים" נמצאים שרת המשפטים איילת שרד ושר החינוך נפתלי בנט, שנעדרו מ-90% מההצבעות על החוקים שנכללו במדד.
"שקד מנהלת את ועדת השרים לחקיקה, שקובעת במידה רבה מה מחוקקת הכנסת, אבל כמעט אינה מגיעה להצבעות", אומרת רכזת הפעילות בכנסת של המשמר החברתי, רעות ברג, "נתניהו ושקד מנהלים את הכנסת בשלט רחוק כאילו הח"כים הם בית הבובות שלהם. הדמוקרטיה מידרדרת ולהתנהלות הנרפית של הכנסת יש חלק בכך".
המדד החברתי מבוסס על אלגוריתם שמדרג את הח"כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים. החישוב התבצע בידי מתכנתים מתנדבי המשמר החברתי בעזרת מערכת הקוד הפתוח "כנסת פתוחה" שפיתח ארגון הסדנא לידע ציבורי.
