מערכת 'חדשות ישראל'יואב הר שושנים היה בן 21 וחצי כשנהרג בתקרית מול מחבלים בלבנון. לאחר נפילתו של יואב, הוקמה עמותת "בדרכי יואב- אתגרים", ומזה 25 שנה שהם עורכים מיזמים חינוכיים וערכיים כמו שיחות והרצאות בפורומים שונים שמטרתם להנציח את יואב ז"ל, ובדרכם השפיעו על אלפי בני נוער. ביום שישי (14.02.2020) ייערך מרוץ לזכרו ב"נאות קדומים", בו ישתתפו גם חבריו הקרובים, ביניהם ליאור סולמון שמשפחת הר שושנים מלווה אותו מהרגע שעלה לארץ מאתיופיה ועד היום.
26 שנים אחרי מותו בתקרית בלבנון ממשיך סגן יואב הרשושנים ז"ל להשפיע על אלפי אנשים. מה שהתחיל ממיזם הנצחה שמורכב מחומרים שהגיעו לידי משפחתו בשנה הראשונה לאחר מותו, הפך למפעל הנצחה נייד שמגיע לערים רבות ומנגיש את סיפורו לאלפי בני נוער וחיילים. במקביל, יזמו חבריו מרוץ ניווט לזכרו שהפך ממחווה צנועה בת 200 משתתפים לאחד ממרוצי הניווט הגדולים בארץ, בו לוקחים חלק בכל שנה אלפי משתתפים ביניהם חברי כנסת ואישי ציבור.
אחד מאותם אלפים הוא ליאור סולומון שהכיר את יואב ז"ל כשעלה מאתיופיה, והקשר שנוצר ביניהם היה כה עמוק שגם שני עשורים מאז מותו של יואב, הוא חלק בלתי נפרד ממשפחת הרשושנים ואף חיתן לאחרונה את בנו האמצעי "ניר-יואב" שקרוי על שמו של סגן הרשושנים המנוח.
זה קרה ב- 7.2.1994, קבוצת צנחנים צעירה שנמצאת בפעילות מבצעית בשטח לבנוני שבו צה"ל שלט, מגיעים לעיקול שקשה לתצפת ממנו ונתקלים בחולייה של 40 מחבלים. לאחר קרב קצר, נהרג יואב הר שושנים מאש של מחבלים שפתחו לעברו. בן 21 וחצי היה במותו, ועמו נהרגו עוד שלושה לוחמים.
כשהמשפחה ישבה שבעה על בנם האהוב, התחילו להגיע אל ההורים נורית ושילה, תמונות וסיפורים שלא סופרו על בנם המנוח. את החומרים ביקשו תחילה להפוך לערב לזכרו ביישוב שבו גדל. אלא שכמות החומרים הייתה כה גדולה שלבסוף הוחלט לתרגם אותם למיצג לזכרו. בין החומרים שהוצגו, היה רובה הצלף שחיסל אותו, דגלים שקיבלו מצה"ל, מסמכים ואף קטעי וידיאו שהופצו על ידי החיזבאללה מהקרב שבו קיפח את חייו.
"אחרי שהקמנו את המיצג הופתענו מהרצון של תושבי אלקנה להפיץ את הסיפור מעבר לגבולות הישוב, והמיצג לא נשאר יום אחד כמו שתכננו, אלא עשרה ימים, במהלכם הגיעו אוטובוסים מלאים בבני נוער מכל המסגרות ומערים שונות", מספרת האם נורית. "העיר הראשונה שהתנדבה לסייע בהפצת המיצג הייתה ראש העין ויחד עם קצין חינוך ראשי יצרנו סרטון בשם "כך היה יואב" שמוקרן בטלוויזיה עד היום ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ההד היה כל כך גדול שבשנים הבאות ראשי ערים במקומות כמו ירושלים, ראש העין, פתח תקווה ובאר שבע הציגו את סיפורו של יואב דרך המיצג בערים שלהם!"
גם בצה"ל ראו בסיפורו האישי של יואב אבן דרך ערכית וצוות מתוך יחידות הצבא גויס לסייע בפרויקט ערכי- חינוכי, והעבירו הדרכות שמבוססות על סיפור הקרב ודמותו של יואב לתלמידי תיכון, חיילים ומכינות קדם צבאיות.
ממיזם הנצחה למרוץ
במקביל לשנה הראשונה לנפילתו של יואב ז"ל, עלה הרעיון לריצת ניווט כפעילות לזכרו, שתשלב גם את דמותו וגם את אחד התחביבים היקרים לליבו- ספורט. זה התחיל מ-200 משתתפים בניהם, חברים ותיקים, חבריו ליחידה ובני נוער מאלקנה- היישוב שבו גדל. בשנה השנייה כבר חברו אנשי מקצוע ומתנדבים ומספר המשתתפים גדל ל- 1,500. וכך, ממרוץ שעיקרו מחווה צנועה של היישוב, החברים והחיילים שהכירו את יואב, הפך המיזם לאחד ממרוצי הניווט הגדולים בארץ, אשר מושך אליו בכל שנה חיילים מכל יחידות צה"ל, תלמידים מכל הארץ ומסגרות הכנה לצה"ל.
"לאט לאט הגענו למסקנה שלא מדובר רק בספורט אלא בהעברת הערכים שיואב גדל עליהם וכך נוצר פרויקט נוסף בתוך המרוץ – מסלול הליכה שמלווה בתחנות הדרכה עם אביזרים שעוסקים בנושאים שונים והקשר שלהם ליואב", מספרת נורית. "המיצג והמרוץ היו בנפרד בשנים הראשונות. רק לאחר 15 שנים הבנו שהקשר ביניהם בלתי נפרד והחלטנו לשלב בין השניים. השילוב של השניים, הוליד מיני מיצג שבו חיילים מספרים על הלחימה ולצידה במת שיח שבה לוקחים בכל שנה חברי כנסת ואנשי ציבור. חלקם הכירו את יואב ולחלקם נגע סיפורו של יואב ללב".
המפגש המקרי שקשר בין שתי משפחות
ליאור סולומון, בן 47 מעופרה. נשוי לחרות ואב לשלושה ילדים. עובד במרשם האוכלוסין, עלה לארץ מאתיופיה בנפרד מאמו, אחיו ואחיותיו באמצע שנות ה-80. ועד היום, זוכר את תקופת היכרותו עם יואב ז"ל כאילו זה היה אתמול.
"עליתי לארץ ללא אימי ואחיותיי, אבא שלי נפטר באתיופיה ולא זכה לעלות לארץ. הימים היו אמצע שנות ה-80 הייתי בן 13 כשהתחלתי ללמוד בקרית הנוער בירושלים. ככהה עור עם שפה ותרבות שונה, להרבה תלמידים היה קשה לקבל אותי ,היתרון שלי היה שלמדתי עברית באתיופיה אז היה לי יותר קל להשתלב", אומר סלומון.
"לאט לאט התחלתי להתחבר ליואב שלמד גם הוא בקרית- נוער– חברות של ילדים שעזרה לי להתגבר על קשיי העלייה. ההורים של יואב היו מגיעים עם האחים שלו ומביאים לו ממתקים. עם הזמן הם התחילו להביא גם לי וככה הכרתי את נורית ושילה בפעם הראשונה".
כשיואב היה בכיתה ח' נפרדו השניים בפעם הראשונה, הוא עבר ללמוד באמי"ת בר- אילן ברמת- גן וליאור נשאר בקרית- נוער." רוב החברויות לא היו שורדות פרידה כזו במיוחד בגיל הזה, אבל הקשר שלי ושל יואב רק התחזק. באותה תקופה הייתי בן 15 ועברתי לפנימייה צבאית "אור עציון". יואב הזמין אותי לסוף שבוע בבית של ההורים שלו באלקנה ושם נוצר הקשר שלי איתם – סיפרתי להם על תלאות העלייה ועל השושלת המפוארת של המשפחה באתיופיה. שם כבר ידעתי שהקשר שלי עם יואב הוא הרבה יותר מחברי, המשפחה שלו "אימצה" אותי ועד היום הילדים שלי קוראים לנורית ושילה "סבא וסבתא".
מה אתה זוכר מאותה תקרית שבה נפל יואב?
"באותו רגע ששמעתי לראשונה על התקרית עם המחבלים נסעתי בטרמפ למרכז. כששמעתי בחדשות את השם של יואב, עצרתי הכול ונסעתי לאלקנה. מבחינתי לאבד את יואב היה כמו לאבד אח. לא היה לי ספק שאעשה מה שאוכל כדי להנציח את זכרו ולהעביר את הערכים שלו לדור הבא. כשנולד הבן האמצעי שלי, קראתי לו ניר- יואב, לדעתי זה מעין ניצחון של החיים על המוות. בשנה שעברה, הוא התחתן וכמובן שהגעגוע ליואב הר שושנים עלה והמחשבה מה היה קורה אם. אבל שמחתי לראות את הבן שלי ממשיך שושלת של מישהו שיכול היה להיות כמו דוד עבורו. זה מרגש לא פחות. גם בחתונה וגם בשבת חתן השתתפו ההורים והמשפחה".
לא רק ליאור שהכיר את יואב הושפע ממנו, כך נורית אימו של יואב מספרת על נקודות ציון בשני העשורים האחרונים בהם פגשה אנשים שהמיזם החינוכי השפיע ועיצב אותם.
"כשהיינו בבאר שבע במסגרת הצגת המיצג, הגיעו תלמידים מבית הספר עמל שהיו צריכים לחכות מחוץ לבניין עד שיתפנה מקום. בינתיים חלק מהתלמידים התחילו לעשות בלגן, בכל זאת ילדים ומנהל האולם לא רצה שייכנסו ואני התעקשתי . 4 שנים אחרי, במיצג בחיפה, מגיעים שוחרי הפנימייה הצבאית ומפקד צעיר ניגש אלי וקורא לאחד התלמידים, והתלמיד מספר לי שמאז אותה תערוכה בבאר שבע ממנה כמעט גורש, אחרי ששמע את הסיפור של יואב, עבר מבית ספר לבית ספר עד שהחליט ללמוד בפנימייה צבאית. שם הפך לחניך מצטיין ואף ייצג את הפנימייה במשלחת לארצות הברית".
איזה עוד מקרים זכורים לך במיוחד?
"הזמרת יובל דיין, הגיעה למרוץ לפני כמה שנים כתלמידת תיכון, והסיפור של יואב כל כך נגע לליבה שהיא כתבה עליו שיר: 'דרך העיניים שלך (יואב)'. עוד משהו שזכור לי במיוחד, הוא שאחרי הנפילה של יואב שמענו על הקשר שלו עם הגששים הבדואים והדרוזים ששירתו איתו. במקרה קצין דרוזי שנבחר להדליק משואה בחר לדבר על יואב, כשנשאל על דמות מופת. במקרה אחר גשש בדואי שפגש את צפריר אחיו הצעיר של יואב בצבא, סיפר כי הדוד שלו הכיר אותו והיה בין האנשים האחרונים שפגשו אותו לפני התקרית בה קיפח את חייו כששתו קפה ביחד".
על האירוע הגדול "יום טבע ומרוץ ניווט" מנצחים הוריו של יואב שעושים זאת במסירות רבה, והופכים את האירוע לאבן שואבת בתחום מרוצי הניווט. ליאור שותף יחד איתם להפקה, וביחד הם הופכים את סיפורו של יואב שמלא בערכים כמו ערבות הדדית, קבלת האחר, אהבת הארץ והטבע לנחלת הכלל. במהלך המרוץ יתקיימו מספר פעילויות ביניהן: תחרות ניווט גדולה נושאת פרסים, צעידה במסלול משולט ומודרך בנושאים שונים, בעזרת מפה וסימני דרך. מיצג הממחיש את ערכיו של יואב באמצעות: תמונות, סרט, דגם הקרב ושיחה עם לוחמים שהשתתפו באותו קרב. ויחד עם המיצג תתקיים במת שיח– מפגש עם אישי ציבור וקצינים בכירים בצה"ל.
המרוץ השנתי לזכרו של יואב יתקיים השנה בפעם ה-25, וייערך ביום שישי הקרוב (14.02.2020), בפארק נאות קדומים (כביש 443), סמוך למודיעין. המרוץ הוא ללא עלות וניתן להירשם אליו בכתובת: http://goo.gl/uYpUMX
