אליענה וולמןבמסגרת כנס ביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים היום (רביעי), דיבר הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (במיל') גדי איזנקוט, על שורת סוגיות הנוגעות למצב הביטחוני בישראל, מבנה הקבינט המדיני-ביטחוני ותפקודו, והשפעת הסכמים פוליטיים על המדיניות הביטחונית.
איזנקוט הביע ביקורת על מבנה הקבינט ועל תפקודו: "בעבר היה קבינט מצומצם עם מספר שרים קטן, אך בקבינט הנוכחי יש שרים רבים ועוזרים, דבר שמקשה על ניהול דיונים רציניים. יש שמועה שיש מל"ל, אבל אני לא ראיתי עבודת מטה או השפעה ממשית מצידם". הוא הוסיף כי "לראש הממשלה יש ידע מעמיק, אך הוא מוקף באנשים שלהם פערים אדירים בהבנת צרכי הביטחון של ישראל".
איזנקוט דיבר על האתגרים הביטחוניים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והחלטות שהתקבלו בקבינט. "מטרת המלחמה של השבת החטופים היא כישלון חרוץ. השאלה היא האם ראש הממשלה והקבינט מקבלים החלטות על בסיס מתווה מסודר או מתוך התנהלות משתנה". לדבריו, הדואליות בהחלטות, בעיקר סביב ניהול המלחמה וההתיישבות בעזה, יוצרת מציאות מורכבת: "בפועל שחררו מסמכים שמראים אחרת ממה שנאמר בפומבי".
בהתייחסות למצב בדרום לבנון, ציין איזנקוט כי יש להימנע מיצירת רצועת ביטחון נוספת שתוביל למלחמת גרילה. "יש מקום לשקול יצירת מרחבי הפרדה בדומה לרמת הגולן, שבהם כל ניסיון חדירה מטופל באופן מיידי". איזנקוט הביע דאגה מהאפשרות שצה"ל יישא באחריות ישירה לניהול השטח ברצועת עזה, מה שעלול להוביל להשלכות משפטיות ומדיניות כבדות על ישראל.
איזנקוט התייחס גם לשיח הציבורי והפוליטי סביב הצבא. "אני מזהה ניסיון של גורמים פוליטיים לשמוט את הקרקע מתחת למפקדי הצבא. מקווה ששדרת הפיקוד תעמוד איתן ולא תושפע מהשיח בתקשורת ומהתבטאויות של שרים". הוא התייחס גם לסוגיות מוסריות ולחוקיות בצה"ל: "האירוע של אלאור אזריה טופל בצורה הנכונה. עלינו להמשיך לשמור על סטנדרטים מוסריים כדי להימנע מלהידמות לאויבינו".
