כך הפך תהליך מימוש הזכויות הרפואיות בישראל לארוך ומייגע

בישראל של שנת 2021, בעולם בו הטכנולוגיה מאפשרת נגישות של שירותים לאזרח כפי שלא הייתה מעולם, עדיין ישנה עלייה מתמדת בביקוש לשירותיהם של גופים פרטיים אשר תפקידם לסייע לאזרחים במימוש זכויות רפואיות, ופער גדול בין הזכויות המגיעות לאזרח לבין היכולת שלו להגיע לבדו למימוש שלהן. ביקשנו מהמומחים של זכותי, החברה הותיקה והמובילה בישראל בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, להסביר לנו כיצד השתנה התחום לאורך השנים האחרונות, על מנת להבין את גודל המחדל.

זכויות רפואיות הן לא נדבה או פריבילגיה אלא זכויות סוציאליות מעוגנות בחוק

"ראשית חשוב להבהיר כי אנו עוסקים באזרחים אשר זקוקים לסעדים ולסיוע – הזכויות הרפואיות הנידונות כאן אינן נדבה או פריבילגיה בשום צורה. לא מדובר כאן בסחיטה של כספי המדינה, אלא בכסף שאזרחים בעלי מגבלות רפואיות שונות זקוקים לו על מנת להתקיים בכבוד. מדובר בזכויות סוציאליות המגיעות כחוק, לאנשים אשר שילמו כספים רבים למדינה – בין היתר באמצעות המוסד לביטוח לאומי – לאורך השנים. עכשיו, כאשר גורלם השתנה, עליהם לקבל את המגיע להם מאותם גופים" מדגישים המומחים של זכותי.

מה הן הזכויות רפואיות להן אנו זכאים מהמדינה?

זכויות רפואיות הן שם כולל למגוון רחב של מצבים רפואיים הגוררים זכויות, הטבות והקלות שונות, גם ממוסדות המדינה וגם מחברות ביטוח פרטיות. ריכזנו כאן את התחומים העיקריים הנוגעים למימוש זכויות רפואיות מול מוסדות המדינה-

• נכות כללית – תושב ישראל שהוא בגיר ועקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי אינו מסוגל להשתכר, זכאי לקצבת נכות. גם תושב שכושר ההשתכרות שלו הוא פחות מ 25% מהממוצע במשק, או תושב שחלה ירידה בכושר ההשתכרות שלו עקב אותם ליקויים, זכאי לקצבת נכות. קצבה זו אמורה לסייע לאדם להתקיים בכבוד ולכן היא חשובה במיוחד עבור בעלי הכנסות נמוכות.
• פגיעות בעבודה – עובד אשר משלם דמי ביטוח לאומי ונפגע במהלך עבודתו או בדרכו אליה, מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה וזכאי עקב כך להטבות שונות.
• גמלת ניידות – תושב, בגילאים 3 עד 67, אשר עקב ליקויים בגפיים מתקשה להתנייד בכוחות עצמו זכאי לגמלת ניידות אשר מטרתה לסייע לו בהוצאות הקשורות להתניידותו.
• פטור ממס – שכיר או עצמאי אשר סובל מבעיה רפואית או נכות בשיעור גבוה, ועומד בתנאים מסוימים, עשוי להיות זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה עד לגובה תקרה שנקבעה בחוק.
• גמלת סיעוד – תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה וזקוק לסיוע בצורכי היום-יום הבסיסיים, או לחלופין נזקק להשגחה קבועה, יכול לקבל סיוע במוצרים ושירותים שונים כמו שירותי ניקיון, טיפול במרכזי יום לקשיש ועוד.

חוסר מודעות והליכים בירוקרטיים סבוכים בדרך להכרה בזכאות

הסיבה המרכזית לפער הגדול במימוש זכויות רפואיות בישראל היא שחלקים גדולים בציבור כלל אינם מודעים לזכויות שלהם, ועל אחת כמה וכמה כיצד הם יכולים לממש אותן. חלק אחר בציבור, גם הוא לא קטן, מבקש לממש את זכויותיו אבל פשוט לא מצליח להגיע לסיומו המוצלח של התהליך, בין אם בשל קשיים בירוקרטיים, בין אם בשל חוסר התמצאות בפרטים, ובין אם בשל חוסר ניסיון וידע בתחום.

המערכת הבירוקרטית בישראל היא סבוכה ומתישה, זה לא דבר חדש. הצורך בפנייה ועבודה מול משרדים שונים עם נהלים וכללים לא ברורים, ולעיתים אף סותרים, שעות העבודה המצומצמות, הקושי לתקשר עם נציגי המדינה באמצעים שונים והדרישות המשתנות, כל אלה מקשים מאוד על תהליך תביעת הקצבות והכספים. "החלק המצער ביותר בסיפור הזה", מסבירים לנו ב"זכותי", "הוא שהאוכלוסיה שנזקקת ביותר לשירותים הללו היא בדיוק זו שתתקשה יותר לקבל אותם, פשוט מפני שהם אינם בקו הבריאות ואין להם את האנרגיה הנדרשת על מנת לצלוח את הדרך המתישה הזו."

בלי סיוע חיצוני מקצועי זה לא תמיד יעבוד

כך, עם הזמן, הגענו למצב בו חלק ניכר מהזכאים לזכויות רפואיות אינם מצליחים לממש אותן, בחלקן או במלואן, בין אם מדובר בקצבאות המתוארות מעלה ובין אם בקצבאות רבות אחרות. לעתים נדמה כי נוצרה במדינת ישראל מציאות לפיה לעתים הרשויות מראש בונות על כך שאזרחים יפנו לסיוע חיצוני בעת מימוש זכויות רפואיות, ולכן המדינה אינה משקיעה די הצורך בשיפור וייעול השירות שהיא מעניקה. עם זאת, אין ספק  בהינתן שכך הם פני הדברים, ללא השירות של חברות כמו זכותי ואחרות, המצב עלול היה להיות עגום הרבה יותר.