גל טוויטובשנים האחרונות, השיטות הפיננסיות של משפחת המלוכה הבריטית נחשפו לביקורת דיי גוברת, כאשר תשומת הלב הציבורית מתמקדת כעת בהכנסות הפרטיות של המלך צ'ארלס השלישי והנסיך וויליאם. ההתמקדות המועצמת הזו נוצרה על ידי הסרט התיעודי האחרון – "המלך, הנסיך והמיליונים הסודיים שלהם", שהתעמק בהכנסות שהניבו הדוכסות של לנקסטר וקורנוול. האחוזות העצומות הללו המוחזקות בידי המלך ויורש העצר (בהתאמה), הן המקור להכנסה שנתית ניכרת למדיי. אמנם באופן היסטורי היא עטופה במסורת, אך הפעולות הפיננסיות של הדוכסות הן מוטלות כעת בספק לאור הסטנדרטים המודרניים של שקיפות ואחריות.
דוכסות לנקסטר, שבשליטת המלך צ'ארלס, הניבה בשנה שעברה למעלה מ-27 מיליון ליש"ט, בעוד שדוכסות קורנוול, תחת הנסיך וויליאם, הרוויחה 23 מיליון ליש"ט. שתי האחוזות שואבות חלק גדול מהעושר שלהן מדמי שכירות של קרקע ונכסים, שלעתים קרובות מעורבים בהן שירותים ציבוריים וארגוני צדקה כשוכרים. המבקרים השונים טוענים כי יש להפנות את אותן הכנסות לכספי ציבור במקום שילכו לבני משפחת המלוכה הבודדים. הדיון הזה ניזון עוד יותר מהעובדה שעיזבונות אלו נהנים מפטור משמעותי ממס, לרבות הקלות מרווחי הון ומסי חברות – פריבילגיות שאינן זמינות לרוב האזרחים והעסקים. חוסר השוויון הנתפס הזה הגביר עוד יותר את הקריאות לרפורמה, כאשר חלקן טוענות שהדוכסות צריכה להיות בבעלות המדינה ולא באופן של נכסים אישיים של משפחת המלוכה.
בדיקה זו מגיעה בתקופה מאתגרת במיוחד עבור משפחת המלוכה, אשר התמודדה עם שורה של מכשולים ביחסי ציבור. בל נשכח את הדוכסית מקיימברידג ,קייט מידלטון שעברה שנה קשה במיוחד בהתנהלות בתפקידיה המלכותיים התובעניים תוך ניהול תשומת הלב הציבורית הגוברת. ידועה בנוכחותה הציבורית היציבה והמלוטשת שלה, תפקידה של קייט כרוכה לעתים קרובות בגישור על הפער בין משפחת המלוכה לעין הציבורית, משימה שנעשתה מורכבת יותר בגלל המחלוקות סביב הכספים המלכותיים. היא אמנם נותרה דמות פופולרית, אבל איזון בין תחומי האחריות שלה כאם, אשתו של המלך לעתיד ודמות ציבורית תחת מעקב תקשורתי תמידי אינו דבר של מה בכך. השנה היא גם נאלצה להתמודד עם ההשפעה של מחלוקות מלכותיות רחבות יותר, כמו הבדיקה הפיננסית שעומדת בפני הדוכסות, שמשפיעה בהכרח על תדמית המשפחה כולה.
מה שמוסיף למתח הוא הסנטימנט הגובר בקרב כמה בריטים ,שאותן זכויות הפיננסיות של משפחת המלוכה מתנגשות עם המאבקים הכלכליים שעומדים בפני אנשים רבים. בתקופה שבה האינפלציה והקיצוצים במימון השירותים הציבוריים מלחיצים את משקי הבית הרבים ברחבי בריטניה, ההכרזה על העלאה של 45 מיליון ליש"ט במענק הריבון עוד יותר העיצה את הביקורת. מימון נוסף זה מיועד בעיקר לשיפוץ ארמון בקינגהאם, פרויקט שאמנם נחוץ, אך זכה לביקורת על העיתוי שלו.
הסרט התיעודי שימש כזרז לשיחה רחבה יותר על עתיד המלוכה בעידן המודרני שלנו. הוא מטיל ספק בשאלה האם שיטות מסורתיות, כמו שליטה תורשתית באחוזות עצומות, עדיין מתאימות או האתיות שקיימת בחברה הדמוקרטית של היום. עבור משפחת המלוכה, התייחסות לחששות אלה בשקיפות עשויה להיות המפתח לשמירה על אמון הציבור, הבטחת הרלוונטיות שלהם ושמירה על תפקידם הסמלי בחיים הבריטיים.
