לאחרונה התפרסם כי חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר מתעתדים להתחיל את שלב הניסויים במערכת חדשה, המאפשרת לאנשים המתמודדים עם דלקת פרקים שגרונית לשלוח נתונים יומיומיים על הסימפטומים שלהם למאגר מידע מאובטח. מדובר בפריצת דרך משמעותית שתקל על השאיפה לנטר באופן מדוקדק יותר את תסמיניהם של החולים ותאפשר לחולל מהפכה בטיפול באנשים החיים עם דלקות פרקים כרוניות.
רבים לא יודעים זאת, אך דלקת פרקים שגרונית עלולה, במקרים מסוימים, לפגוע באופן משמעותי באורח החיים של הלוקים בה, וזה מקנה ללוקים מסוימים זכויות רפואיות מגוונות. אך מהן הזכויות הללו? וכיצד ניתן להשיגן?
באם הם עומדים בתנאי סף מסוימים, הסובלים מדלקת פרקים עשויים להיות זכאים לפיצוי כספי בדמות קצבת נכות או גמלת ניידות. אך למרבה הצער, רבים מאלו שעשויים להיות זכאים לאחת משתי הזכויות אללו אינם מקבלים אותן בפועל. בכתבה זו ננסה להבין מדוע זה קורה, וכיצד תוכלו לשפר את סיכוייכם לקבל את הפיצויים המגיעים לכם.
לשנס מותניים
קצבת נכות וגמלת ניידות הן שתי זכויות שניתן לקבל באופן בלעדי מהמוסד לביטוח לאומי, גוף שידוע לכל שהוא גדול, מסורבל ובירוקרטי – ופה טמונה הבעיה. הנהלים הבירוקרטיים הכבדים בביטוח לאומי מקשים עד מאוד על המבוטחים לדרוש ולקבל את המגיע להם. כשמוסיפים לתמהיל את העובדה שביטוח לאומי נמצא במגמה של הקשחת נהלים בשנים האחרונות, לא פלא שמבוטחים כה רבים עם דלקת פרקים (ולא רק) כלל לא טורחים לדרוש מהמוסד את כל הזכויות הרפואיות המגיעות להם. אך יש גם לא מעטים שבכל זאת מוכנים לשנס מותניים ולצאת להילחם על מה שמגיע להם.
חושבים שמגיעה לכם קצבת נכות כללית? ראשית, שאלו את עצמכם אם דלקת הפרקים ממנה אתם סובלים פגעה משמעותית ביכולתכם לעבוד כרגיל או ביכולתכם להתמודד כרגיל עם שאר היבטי היום-יום (קניות, נקיונות, טיפול בילדים וכיו"ב). רק אם עניתם בחיוב על לפחות אחת מהשאלות הללו, כדאי לכם לנסות ולדרוש קצבת נכות כללית. הגישו את טופס ב.ל. 7801 לביטוח לאומי בצירוף סיכום רפואי מפורט, סיכומי אשפוזים וטיפולים שעברתם עקב דלקת הפרקים וכל מסמך רפואי רשמי אחר התומך בטענתכם.
לאחר בחינת המסמכים, בביטוח לאומי יחליטו אם מגיעה לכם קצבת נכות, ובאיזו דרגה. במקרים מורכבים יותר, בהם ביטוח לאומי ירצה לבחון את המקרה לעומק לפני שהוא מקבל החלטה, הוא יזמן את התובע לוועדה הרפואית של המוסד.
בעיקר לבעלי רישיון נהיגה
גמלת ניידות היא למעשה סל הטבות שניתן למי שיש להם ליקויים ברגליים עקב דלקת פרקים שגרונית (או ליקוי אחר) המגבילים אותם בניידות, כדי לסייע להם להשתלב בקהילה ולפתח חיים עצמאיים. מרבית ההטבות ניתנות לבעלי רכב, אולם ניתנות הטבות גם למי שאינם בעלי רכב.
- אדם בעל רישיון נהיגה בתוקף יהא זכאי לגמלת ניידות אם הוועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה לו 40% מוגבלות בניידות לכל הפחות.
- אדם שאין לו רישיון נהיגה יהא זכאי לגמלת ניידות אם הוועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה לו 60% מוגבלות בניידות לכל הפחות.
- מוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף זכאי לגמלת ניידות אם יש לו 'מורשה נהיגה', כלומר: קרוב משפחה בעל רישיון נהיגה הגר בסמיכות אליו וקיבל אישור מביטוח לאומי להסיע את אותו כ'מוגבל בניידות'.
- מוגבל בניידות השוהה במוסד יהיה זכאי לגמלה לחסרי רכב אם טרם מלאו לו 67 שנים ואם ועדה רפואית של לשכת הבריאות קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים והוא משתמש בו. תנאי חלופי הוא שנקבעו לו 100% מוגבלות (למבוגר) או 80% מוגבלות (לילד).
הולכים לאיבוד בסבך
בפועל, הדברים אינם פשוטים כפי שהם מוצגים כאן. הן בביטוח לאומי והן במשרד הבריאות אנשים רבים הדורשים זכויות רפואיות עקב דלקת פרקים שגרונית מתקשים לקבל את המגיע להם והולכים לאיבוד בסבך המסמכים, הבירוקרטיה והנהלים. לכן, לא פלא שישראלים כה רבים הזקוקים לסיוע רפואי מהמדינה עקב דלקת פרקים בוחרים שלא לעמוד לבד אל מול המערכת, אלא להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים המתמחים בזכויות רפואיות ובהתמודדות עם המוסדות הממשלתיים וחברות הביטוח.