אורי מקלב בדיון בוועדת הכספים היום: הקיצוץ בתקציב המכון מקורו בהתעמרות של משרד החקלאות במכון על רקע התנגדות החוקרים ליוזמת ראש הממשלה להעברת המכון לצפון
היום התקיים דיון בוועדת הכספים על תקציב משרד החקלאות. בדיון הובעה מחאה של חברי הכנסת על הקיצוץ של מכון וולקני ומקלב אף ייחס את הקיצוץ בתקציב להתעמרות של משרד החקלאות במכון המחקר על רקע מאבקם להעתיק את המכון לצפון:
אורי מקלב: "אני רוצה להעלות את הקיצוץ הדרמטי במכון וולקני בדיון שהתקיים לפני שלושה חודשים בוועדת המדע הוצף הקיצוץ הדרמטי. המשמעות של הקיצוץ הזה אבל בתקציב כמעט ולא משאיר תקציב למחקר. לצערי שר החקלאות ומנכ"ל המשרד לא הגיעו ולא הציגו את ההסברים שלהם בדיון בוועדת המדע.
משמעות הקיצוץ ברורה מאוד. מדובר במכון שנמצא בקדמת המחקר כולם אומרים שיש חשיבות ומקצצים. יאמרו שיש גידול של המדען הראשי אך אף אחד לא מבטיח שהתקציבים האלו יגיעו למכון ובכל מקרה התקורה של התקציבים הללו מאוד קטנה שנותנים תוספת של 2.8 מיליון שקל לאחר שקיצצו סכום גדול בהרבה.
יש הרגשה של התעמרות וניכור מצידו של משרד החקלאות מאז ההתנגדות של חוקרי המכון להעברת המכון לצפון. זכותם להיאבק, להגיש עתירות – למה צריך לפגוע בתקציב המחקר?"
עופר שלח: "אני רוצה לומר שנאמרו שהיו כאן תשובות של המשרד לקיצוץ בוועדת המדע. אז אני רוצה להיות ברור: תשובות לא היו. לא ניתנו תשובות לקיצוץ של מכון וולקני….. מכון וולקני מחזיק את החקלאות הישראלית בקדמת המדע. במכון וולקני יש פטנטים מדעיים שמוערכים במיליארד שקל (אורי אריאל ברקע: "הרבה יותר") בעולם שבו יהיה קשה להשיג אוכל, מדינת ישראל צריכה להשקיע במחקר החקלאי.
שר החקלאות בתגובה לדברים: אין שום קשר בין הדיונים להעברת מכון וולקני לבין הקיצוץ הקיים מכיר בזכותם של העובדים להיאבק.
לפני הדיון הופץ נייר העמדה של חוקרי מכון וולקני לחברי הכנסת בו נכתב על ידי דר נירית ברנשטיין בשם ועד חוקרי מכון וולקני, כי שר החקלאות ומנכ"ל משרדו הפתיעו בתחילת השנה את הנהלת מכון וולקני כאשר הצעתם לתקציב 2019 גזרה קיצוץ של כרבע מתקציב מכון המחקר. קיצוץ כה חד בתקציב המכון, מתקציב של 254 מיליון שקלים בשנת 2018 לתקציב של 199 מיליון שקלים בשנת 2019, יהפוך את התקציב הפנוי לשלילי וייאלץ את הנהלת המכון להשבית מערכות חיוניות למחקר החקלאי.
כדי להבין טוב יותר עד כמה תקציב זה מהווה מכה אנושה למחקר החקלאי במכון וולקני הנהלת המכון הסבירה, כי סך התקציב המוצע של המכון, בניכוי הוצאות שכר קשיחות, פירושו ירידה מסך תקציב הוצאות תפעוליות של 71 מיליון שקלים ל-17.9 מיליון שקלים – ירידה של 75% בתקציב ה"תפעולי" של המכון. למותר לציין שקיצוץ כה חד ביחידת סמך ממשלתית דורש הידברות ובירור ההשלכות בין יחידת הסמך לבין המשרד הממשלתי כך שיוברר ויובן כיצד ניתן, אם בכלל, לקצץ באופן חד כל כך בתקציב המכון.
אך, למצער, ראש מינהל המחקר החקלאי, פרופסור אלי פיינרמן, העיד, בדיון שהתקיים ב-26 לפברואר השנה בוועדת המדע של הכנסת, שאף אחד ממשרד החקלאות לא דן עימו על ההשלכות שקיצוץ כה עמוק יוביל. הוא הסביר שירידה כה חדה בתקציב תביא לפגיעה בתשתית עליה מתבסס המחקר החקלאי ובכך לפגיעה אנושה במחקר החקלאי שמתקיים במכון וולקני. אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע, ביקר את משרד החקלאות על כך שהם לא נכחו בדיון וועדת המדע ואף לא הכינו מסמך המסביר כיצד ניתן להמשיך את הפעילות במכון למרות הקיצוץ האלים.
משרד החקלאות: התקציבים גדלו
קיצוץ זה מפתיע מאחר והוא גם עומד בסתירה להצהרותיהם של ראש הממשלה ושר החקלאות בדבר חשיבות המחקר החקלאי המתקיים במכון וולקני. הקיצוץ אף עומד בסתירה ישירה להתחייבות מפורשת של שר החקלאות שניתנה בוועדת המדע בשנת 2016 בה הבטיח שהיוזמה להעתקת המכון לצפון לא תוביל לייבוש תקציביו. הוא גם עומד בסתירה למדיניות הממשלה המבוססת על דו"ח יוג'ין קנדל במסגרתה הוחלט דווקא לתגבר את תקציבי המכון ובטח שלא לצמצם תקציבים. ברור לכל בר דעת שקיצוץ של רבע מתקציב המכון חייב להיות תולדה של מדיניות ממשלתית כלשהי אך בהיעדר מדיניות כזו ואף בהימצאותה של מדיניות ממשלתית הפוכה, הרי יש עד מאוד לתמוה על פשר הקיצוץ הברוטאלי.
בשלב זה שר החקלאות ומנכ"ל משרדו טענו, כי הם דווקא הביאו להגדלת התקציבים למחקר וכדי להוכיח את זה הם ידגימו שהתקציבים למדען הראשי במשרד החקלאות גדלו ב-60 מיליון שקלים ב-2019 לעומת שנה שעברה.
מדובר באחיזת עיניים רבתי. ראשית מדובר על תקציב ל-3 השנים הבאות – 20 מיליון שקל לשנה. שנית, מדובר במכרזים תחרותיים ואין ערובה שהכספים אכן יגיעו למכון וולקני. בהנחה אופטימית ש-70% מהכספים אכן יגיעו בסופו של דבר לוולקני – רק 20% מהכספים יהיה ניתן להקצות לטובת תקורות של מכון המחקר. כלומר, מדובר בתוספת תקציב שנתית של 2.8 מיליון שקלים בשנהבמקרה הטוב לתפעול מכון וולקני. מדובר בלעג לרש לאחר שתקציב המכון קוצץ בלא פחות מ-55 מיליון שקלים.
משרד החקלאות טען עוד, כי הקיצוץ במכון וולקני בא על רקע קיצוץ רוחבי שביצע משרד האוצר במהלך השנים האחרונות במשרד החקלאות שבהן מכון וולקני לא נטל את חלקו בקיצוץ. כך, ששנת 2019 היא דרכו של משרד החקלאות לשתף את מכון וולקני בנטל קיצוצי משרד האוצר במהלך השנים. אך גם כאן מדובר בנתונים לא נכונים במקרה הטוב: בשנים 2015-2019 עלה תקציב משרד החקלאות ב-13% ואילו תקציב מכון וולקני פחת ב-16.4%. מכאן עולה שאם פועלים על פי הרציונל של משרד החקלאות יש להעלות את תקציב המכון ולא להפחיתו.
