מערכת 'חדשות ישראל'מחקר שנערך במהלך תקופת הקורונה העלה כי מכורים רבים שנגמלו מסמים דיווחו על כמיהה מחודשת לשימוש בסמים, וכרבע מהם הרגישו שהניקיון שלהם מסמים נמצא בסכנה.
הימים שחווינו בעקבות נגיף הקורונה היו רווי מתח ואי וודאות עבור כולנו, אך מתברר שעבור אלה שנגמלו מהתמכרות לסמים זו הייתה תקופה מאתגרת במיוחד. השילוב של שעמום, בידוד חברתי ולחץ כלכלי בתקופת הקורונה, הביאו לעלייה בכמיהה (געגוע/תשוקה/"דודא") לשימוש בסמים בקרב מכורים שנגמלו, חלקם לפני שנים רבות. הנבדקים במחקר דיווחו גם על עיסוק גובר בהתנהגויות ממכרות, כגון צפייה בפורנו והשתתפות פעילה במשחקי הימורים, כמו גם עלייה במינון צריכת טבק.
מחקר חדש שנערך על ידי דודי גולד, מטפל בהתמכרויות ומנהל מרכז גולד לטיפול בהתמכרות וגמילה מקנאביס, וד"ר חגית בוני-נח מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל בחן את הקשר בין הבידוד החברתי לבין התעוררות הכמיהה לסם והצורך להחליף התמכרות בהתמכרות אחרת. הרעיון לקיום המחקר היה של דודי גולד, אשר הבחין בעלייה במספר הפניות לטיפול במרכז, ביניהם מטופלים שנגמלו מסמים ופנו בבקשה לחזור לטיפול בכדי לקבל תמיכה ומטופלים נוספים שאצלם גבר העיסוק בהתנהגויות כפייתיות בעלות אופי התמכרותי.
במחקר שנערך במהלך הסגר שהוטל על ישראל בשבוע של חג הפסח עלו נתונים משמעותיים עבור הערכות עתידית ל"גל השני" של מגפת הקורונה שעלול לפקוד אותנו בשנית בשנה הקרובה או למצבי בידוד עתידיים אשר נמצאו כגורם סיכון משמעותי לתהליכי השיקום של מכורים לסמים. במחקר השתתפו 113 מכורים שנגמלו מסמים בני גילאים 22 עד 69, 78% גברים ו-22% נשים. מתוכם 40% אשר הגדירו את עצמם כמכורים לקנביס, 28% להרואין, 17% לחומרים ממריצים, והשאר לחומרים אחרים כגון אלכוהול, תרופות מרשם ועוד.
51% מהמשתתפים במחקר העלו כי הם חשים כמיהה וגעגוע לסם בתקופה האחרונה, מתוכם 19% במידה רבה ובמידה רבה מאוד, 6% במידה בינונית ו-26% במידה מעטה. 27% דיווחו כי הם חשים שהמשך הניקיון שלהם מסמים נמצא בסכנה, כאשר כמחצית מהמדווחים נקיים מסמים בטווח של שנתיים עד 5 שנים.
בהשוואה שנערכה בין המכורים שנגמלו מקנביס לשעבר (שהיוו 40% מהמדגם) ובין מכורים לשאר החומרים נמצאו הבדלים מובהקים, כאשר בקרב המכורים לקנביס נרשמה עלייה של פי שתיים וחצי בכמיהה לשימוש לעומת מכורים שנגמלו מחומרים אחרים.
ממצא זה אינו מפתיע, מאחר והקנביס הינו החומר הלא חוקי הנפוץ ביותר בישראל, כשנתונים ארציים בסקר האפידמיולוגי האחרון של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול הראו כי 27% מהאוכלוסייה בגילאי 18-65 דיווחה על שימוש בקנביס בשנה האחרונה. רבים מאזרחי ישראל תופסים את השימוש בקנביס כלא מסוכן ולא מזיק. גם עבור רוב אלו שנגמלו מקנביס החוויה הראשונית של צריכת הקנביס הייתה חיובית וניכר כי הקנביס מילא אצלם חלל שלא ידעו למלא בדרכים אחרות. חוויה זו השתתנה כאשר הם החלו לצרוך את הקנביס באופן אינטנסיבי והחלו לחוות השפעות שליליות מרובות שהביאו אותם לבקש להיגמל מקנביס. בתהליך הגמילה הם למדו למלא את המקום שהקנביס תפס והפסיקו לחוש בחסרונו. אבל בתקופת הסגר הם היו סגורים בבית, חשו ריקנות ושעמום, צפו ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת שדיווחו בחצי חיוך על הגידול המשמעותי בצריכת הקנביס, ואז הזיכרון הנוסטלגי של התקופה הראשונית של השימוש בקנביס עולה בחוזקה.
כשנשאלו הנבדקים שחשו כמיהה לשימוש בסמים לדעתם לגבי הסיבות העיקריות לתחושות אלו, הם ציינו כי הן נובעות משעמום (51%), בדידות (49% ), העדר תמיכה פיזית (40%) ולחץ כלכלי ( 39%).
בגרף מוצגות הסיבות לתחושת הכמיהה לחזרה לשימוש בסמים בתקופת התפרצות הקורונה:
בתהליך הגמילה, אנשים המכורים לסמים לומדים למצוא אלטרנטיבות להתמכרות. חלקם פונים לטיפול רגשי, חלקם עוברים לנהל אורח חיים מעצים, אחרים מוצאים משמעות על ידי עזרה לזולת, חיבור לקבוצת תמיכה, עיסוק בספורט, או כל אמצעי אחר הנמצא כיעיל עבורם. אולם בתקופת הקורונה, רבים מצאו עצמם בלי עבודה, מפגשים חברתיים או גורמי תמיכה שהיו זמינים להם בתקופת הגמילה: "עבור רבים מהם החיבור לחלופות הללו נקטע בפתאומיות בעקבות הסגר וכאשר הם נתקלים בפיתויים שונים, כמו ניחוח קנביס מוכר שעולה מאחת המרפסות של שכניהם, או בקבוקים ריקים של בירה ויין בהם נתקלים ברחוב במהלך הליכת מאה המטרים שהוקצתה להם מסביב לבתיהם, זאת עלולה להיות הזמנה שהם מתקשים מאוד לסרב לה.
עוד עולה מהמחקר כי חלה עלייה מובהקת מאוד בפנייה להתנהגויות ממכרות, במיוחד בקרב אלו שדיווחו כי עסקו בהן בעבר: 30% מהנבדקים דיווחו על צריכת טבק במידה רבה ובמידה רבה מאוד (לעומת 20% בלבד בימים שלפני התפרצות נגיף הקורונה). 7% דיווחו כי הם צורכים כעת אלכוהול במידה רבה ובמידה רבה מאוד (עלייה חדה מהתקופה שלפני התפרצות הקורונה, אז דווח על 1% בלבד). 15% מהנבדקים דיווחו על צפייה בפורנו במידה רבה ובמידה רבה מאוד (לפני תקופת הקורונה דיווחו על כך רק 4%). 11% מהנבדקים דיווחו על השתתפות פעילה במשחקי הימורים במידה רבה ובמידה רבה מאוד (לפני תקופת הקורונה, דיווחו על כך רק 2%). כ- 2% דיווחו כי הפסיקו להמר כלל , 3% ציינו כי כבר אינם צורכים אלכוהול וטבק, 6% דיווחו כי הפסיקו לצפות בפורנו, ו-16% דיווחו כי הפסיקו קניות מקוונות של מוצרי פנאי.
המכורים לקנביס הראו ירידה של פי שתיים בביצוע קניות ברשת האינטרנט, בהשוואה למכורים לחומרים אחרים. ועלייה של כמעט פי שתיים בצריכת משקאות אלכוהוליים לעומתם מכורים שנגמלו מחומרים אחרים. לעומת זאת, המכורים שנגמלו מסמים אחרים דיווחו על עלייה חדה של פי שישה בהשתתפות פעילה במשחקי הימורים בפועל, ביחס למכורים שנגמלו מקנביס.
נראה כי בימים כאלו האתגר במניעת חזרה לשימוש של מכורים לסמים לשעבר הוא לא פחות גדול מטיפול באוכלוסייה שעדיין לא נגמלה. חשוב לזהות שמדובר במצב חירום ולהיערך במתכונת מותאמת: "טיפולים פרטניים וקבוצתיים אונליין זה הבסיס אבל הרגשנו שזה עלול לא להספיק למטופלים במרכז גולד בתקופה כזו רגישה. שמנו דגש נרחב על תחזוקה יומית של "ארגז כלים לשימור ניקיון מסמים"; השתמשנו באפליקציות לתרגול כלים קוגניטיביים התנהגותיים ממוקדי שליטה בדחפים, תרגול מיינדפולנס מקוון לוויסות והרגעה, יצירת מחויבות לתרגול מתמשך של חומרי עבודה ותרגול ביתי באמצעות שיתוף בקבוצות עבודה קטנות, הקניית ייעוץ ותמיכה למשפחות, השתתפות פעילה בקבוצות לעזרה עצמית אונליין ועוד" כך לדבריו של דודי גולד ממרכז גולד.
תחושת האדישות וחוסר המוטיבציה שרבים חווים בימי הסגר עלולה להיות הרסנית עבור אנשים שנגמלו מסמים: בימים כאלו מומלץ לכל אדם שמתמודד עם התמכרות להיות קשוב וערני לכמיהות שעשויות לעלות בימים אלו ולא לחכות לכך ש"המצב יירגע" כדי לטפל בהם. אלו היו ימים מורכבים, נקווה שהם מאחורינו אבל במידה ויחזרו, גם המטפלים חייבים להיות מוכנים. היום את הכל אפשר לעשות אונליין וזו מתנה גדולה עבור אנשים שנמצאים במצב נפשי רגיש ושברירי בימים כאלו. מטפלים חייבים לדעת מראש כיצד להיערך ולהשתמש בכלים האלו ולהגיע מוכנים, כי במצב חירום קשה ללמוד וליישם דברים חדשים.
