במהלך הדיון שהתקיים לרגל יום ירושלים, עלה כי כבר בשנה הבאה ידרשו לעיר מאות מיליוני שקלים מעבר לתקציב המוקצה לה. ראש העיר, ניר ברקת: "ב-2019 מחכה בור של 270 מיליון ₪, סל השירותים לתושב נמוך בשל פער זה". באוצר טענו מנגד כי ישנו פער עמדות אך ירושלים זוכה לתקציב הגדול במאות מיליונים מהתחשיבים הרגילים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "במבחן המציאות אנחנו רחוקים מהיעד, המדינה תצטרך לעשות שינויים בתקציב 2019"
ועדת הכספים קיימה דיון בנושא 'תקצוב העיר ירושלים לשנים הבאות', במסגרת אירועי יום ירושלים.
במהלך הדיון צפו המחלוקות הכספיות בין אנשי עיריית ירושלים ונציגי האוצר, כאשר ראש העיר הצביע על מחסור של מאות מיליונים בתקציב, הבאים על חשבון השירותים לתושב, בעוד באוצר טענו כי על העיר לפתח מערכות עצמאיות שיביאו אותה בעתיד לאיזון תקציבי. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי יש לגייס את כלל המשרדים ולסייע לעיר, כאשר במקביל יהיה גם על המדינה לדאוג לתקצוב השנים הבאות בעיר.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "על פי הבקשה של ראש העיר אנחנו דנים בתקצוב העיר ירושלים לשנים הבאות. אני מבין שבגדול העניין של תקציב 2018 הסתדר. ירושלים היא עיר שעיני כולם נשואות אליה והיא עיר קשה מבחינה כלכלית בגלל שנים רבות. השירותים שמקבל תושב העיר ירושלים הם פחות ממה שמקבלים תושבים בישובים החזקים ויש לתת לכך מענה".
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "אני מסיים 10 שנים בעיריית ירושלים של תקציב מאוזן, תקציב 2008 לפני שנכנסתי עמד על 3.1 מילארד ₪, היום הוא חצה את ה-6 מיליארד. תקציב פיתוח היה חצי מיליארד ש"ח והיום הוא חצה את ה-3 מיליארד. זה עזר לנו להשיג שורה של הישגים בצמיחה בעסקים – משום מקום אנחנו מקום 25 בעולם בתעשיית ההייטק, בפתיחת עסקים קטנים, ברשת התחבורה הכי מתקדמת בארץ. הדבר הזה מאפשר לנו מסה עצומה של אזורי עסקים. אנחנו כמעט מכפילים את חדרי המלון תוך 15 שנה וזה משפיע גם על אפשרויות התעסוקה. רננס גם בתחום התרבות והספורט, גידול גם במוסדות התרבות ואגודות הספורט".
לצד כך הצביע ברקת על כך שבשנת 2019 ישנו "צפי לבעיה תקציבית של כ-270 מיליון ₪. אתמול גם דו"ח מבקר המדינה הראה שאין תכנון תקציבי לטווח הבינוני – ארוך לעניינה של ירושלים. בהפיכת העיר לאטרקטיבית למשקיעים ועסקים, סך הכל המדינה אתנו, הפער הגדול מול האוצר הוא התפיסה של סל שירותים עירוני – חינוך, תרבות, רווחה, ניקיון, דברים הנוגעים לאיכות חיים, אני כל הזמן טוען שצריך להשוות את סל השירותים לערים אחרות. סל השירותים הוא נחות בגלל נוסחה שהמדינה קבעה איך היא מתקצבת את השלטון המקומי – המיסים נאספים על ידי השלטון המקומי ומחולקים מחדש בארנונה ירושלים מקבלת 870 ₪ לראש מול ת"א – 4,000 ₪ לראש".
ח"כ גפני: "ברגע שיגיע תהליך התקציב של שנת 2019 המדינה תצטרך לעשות שינויים".
לעניין מצב החינוך בעיר הציג ברקת פער של 4,800 כיתות לימוד בין הדרוש למצב בפועל: "תקציב התוכנית הדרושה הוא כ-9 מיליארד ₪, בהינתן ויש לנו את המשאבים הנכונים אנחנו יודעים לבנות כ-1,000 כיתות לימוד בשנה. למעלה מ-120 אלף תלמידים בירושלים לומדים בכיתה לא תקנית".
נציג האוצר: "גם מההצגה של ראש העיר רואים שמשרד האוצר רוצה לראות את ירושלים כעיר עצמאית בעתיד, התמיכה בתחבורה, עסקים, הייטק ותיירות, מזרח ירושלים, עיר דוד – כל אלה מתוך תפיסה זו לגבי ירושלים ושאר הרשויות שרוצים לראות רשויות עצמאיות ולא נתמכות. הקו הוא לייצר כמה שיותר בסיסי הכנסה לעירייה. לעיר יש בעיות מבניות וזה בא לידי ביטוי בתקצוב העודף לעיר, אפשר להתווכח כל שנה על הגובה, אבל אם ירושלים הייתה נבחנת על פי תבחיני מענק האיזון היא הייתה מקבלת כ-150 מיליון ₪, אנחנו מבינים שזה לא סביר כי יש לה מאפיינים מיוחדים אך מצד שני יש עוד צרכים בתקציב המדינה, כך ירושלים מקבלת 700 מיליון ב-2018. לצד כך הפתרון הוא מהכנסות עצמאיות של העיר ונסייע בכך, לגבי תקציב שוטף יש פער עמדות שעדיין קיים בין מה שהעירייה חושבת שהיא צריכה לקבל בתקציב שוטף למה שאנחנו חושבים שנכון".
חבר מועצת העיר ירושלים, אליעזר רוכברגר: "הויכוח קיים כבר כמה שנים. את אותה מריטת נוצות בין הצדדים יש לעשות עכשיו, לא בינואר ואז התקציב מגיע רק בסוף מרץ. כדי שנוכל להיכנס לשנת תקציב 2019 עם אותם נתונים כמו ב-2018 לקיים את הדיונים עכשיו".
יצחק פינדרוס, סגן ראש עיריית ירושלים: "אין עיר בארץ שרמת השירות לתושב היא כזו, השאלה לא איך מתקצבים אלא מה רמת השירות והיא כאן נמוכה מאוד".
חבר מועצת העיר ירושלים, עופר ברקוביץ: "אם הולכים לפי הקונספציה עליה דיברו באוצר של תוכנית ארוכת טווח זה בסדר גמור, אבל בדרך לפער הזה יש 10-15 שנה ועליהם צריך להגיע להסכמה. המאבקים כל שנה בטח לא יביא אותנו למטרות בקצה".
ח"כ רועי פולקמן: "אני לא מסכים על ההסתכלות שהפער צריך להיסגר דרך תקציב המדינה, איפה משרדי הממשלה? לא חינוך, לא רווחה, לא ראיתי תוכניות משותפות של העירייה איתם, זה לא עובד ואומרים שהמדינה תשלים את כל הפערים. בסוף האתגר הוא איך מייצרים אופק בו המספרים האלה מתכנסים. אין שיטה כזו שאומרת לא משנה כמה המדינה תשים בירושלים בסוף הבור הזה יהיה יותר גדול. צריך להביא את המשרדים עם התוכניות שלהם ולראות איך סוגרים את הפערים, אין פה התגייסות ממשלתית".
ברקת: "האוצר הוא גורם מתכלל, בשורה התחתונה הפערים קיימים ואם האוצר ידע לנהל את משרדי הממשלה נמחא לו כפיים".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ובירך את ברקת על דרכו החדשה: "ניר מערכת היחסים ביננו ידעה עלויות ומורדות, בסופו של דבר שמחתי לעבוד אתך. ירושלים צריכה ניעור אמיתי, זה לא דבר שקורה מעכשיו למחר. אני מסכים גם עם פולקמן, צריך לשלב את המשרדים בתהליך הזה. אכנס לעניין כפי שבעבר ניסיתי לעזור לך, עשיתי כמיטב יכולתי, צריך מעבר לכך שכן במבחן התוצאה אנחנו רחוקים מהיעד ונצטרך לפעול. אני מברך אותך בכל מקרה בכל אשר תפנה תעשה ותצליח".
מצ"ב מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת עם מקבץ נתונים כלכליים אודות בירת ישראל בהשוואה לערים גדולות אחרות בארץ
