ועדת השחרורים קבעה: המחבל שכונה "מכונת ההריגה" ונידון ל- 7 מאסרי עולם לא ישוחרר

ועדת השחרורים קבעה לפני זמן קצר כי אין בסמכותה לדון בשחרורו של המחבל שרצח את בני הזוג הרב בנימין וטליה כהנא, את גדי רג'ואן ומספר ישראלים נוספים. שחרורו התבקש, חרף 7 עונשי מאסר עולם שנגזרו עליו לצד 50 שנים נוספות, בשל מחלתו הסופנית.

בנוסף, קבעה הוועדה כי גם אילו היה בסמכותה לדון בשחרורו של המחבל – לא הייתה מורה על שחרורו, נוכח חומרת מעשיו. נציגי משפחות כהנא ורג'ואן העידו בפני הוועדה, בייצוג ארגון חוננו, ומחו על עצם קיום הדיון: "אין מקום לדיון שכזה, המשיב אותנו לימי האבל"

ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר קבעה לפני זמן קצר כי אין בסמכותה לדון בבקשתו של המחבל נאצר נאג'י אבו-חמיד לשחרור ממאסרו בשל טעמים הומניטריים. אבו-חמיד אחראי להירצחם של הרב בנימין וטליה כהנא שנרצחו בפיגוע ירי סמוך לעופרה לפני כ-22 שנים, להירצחו של גדי‏ רג'ואן לפני כ-20 שנה במפעל תבלינים באזור התעשיה בעטרות ובמעורבות במקרי רצח נוספים. עוד קבעה הוועדה, כי גם אילו היה בסמכותה לדון בשחרורו של המחבל – לא הייתה מורה על שחרורו.

לקראת הדיון הגישו בני המשפחות לוועדת השחרורים, באמצעות עו"ד אופיר שטיינר ועו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו נייר עמדה ובו דרשו שלא לקצר את עונשו של המחבל. לנייר העמדה צירפו נציגי המשפחות מכתבים אישיים, בהם גוללו את מסכת הייסורים שעברו, ואת הכאב שחשו כששמעו על קביעת הדיון.

"‏נותרנו ‏6 ילדים, יתומים ‏מאב ואם, ‏בגילאי ‏חודשיים ‏עד ‏14. הטראומה ‏הנוראית ‏הזאת ‏לא ‏נשכחת ‏ולא ‏נמחקת. בעולם ‏שבו ‏הצדק ‏האמת ‏והמוסר ‏קודמים, ‏אין ‏הצדקה ‏להתייחס ‏לפנים ‏משורת ‏הדין‏ לאותו ‏מחבל ‏את‏ הטראומה, ‏הבדידות, ‏הכאב ‏העמוק, ‏תחושת‏ התלישות- אני ‏סוחבת ‏עד‏ היום", כתבה אחת מבנות המשפחה במכתב לוועדת השחרורים.

בת משפחה נוספת הוסיפה וסיפרה במכתב: "בתור ‏ילדה‏ תמיד ‏הרגשתי‏ שונה,‏ שלכולם ‏יש‏ הורים ‏ולי ‏אין. ‏הייתי‏ חולמת ‏על ‏אבא ‏ואמא ‏שהם ‏חוזרים ‏אלינו, ‏מחכה ‏לנס. ‏חוויות ‏ילדות ‏שאבדו ‏ברגע‏ אחד ‏של ‏רוע‏ אנושי.‏ הפחדים ‏והחרדות‏ בעקבות ‏הטראומה‏ זה‏ התמודדות. ‏כאילו ‏הנפש‏ לא‏ מסוגלת‏ לעוד ‏משהו. ‏הכל ‏גדול ‏עליי.‏ וכאמא ‏לילדים‏ החדות ‏רק ‏מתעצמות. אני‏ סוחבת ‏את‏ ההשלכות ‏של ‏הפיגוע ‏כל‏ הזמן, ‏ללא ‏הפסקה. ‏המחשבה ‏שיש ‏איזה ‏רחמים‏ אפשריים‏ על‏ המחבל ‏המתועב ‏שהרס‏ לי ‏את ‏החיים,‏ מכעיס‏ ומתסכל ‏ברמות ‏שאי ‏אפשר‏ לתאר. ‏חוסר ‏הצדק‏ זועק! ‏זה ‏סכין ‏בלב, ‏הפעם ‏מצד ‏מדינת ‏ישראל.‏ אל‏ תאמרו ‏ידינו ‏לא‏ שפכו ‏את‏ הדם ‏הזה".

בן משפחה נוסף תיאר במכתב את ההשפעה של הפיגוע על משפחתו. לדבריו, "חלק מבני המשפחה חוו את‏ האירוע‏ באופן ‏מאוד ‏קיצוני ‏וקשה,‏ נקלעו לבעיות‏ נפשיות ‏קשות,‏ חרדות, ‏חוסר‏ תפקוד. ‏במהלך ‏כל‏ השנים ‏הם עוברתים תהליכים‏ קשים ‏מאוד. ‏לא ‏מנהלים חיים ‏נורמטיביים‏, שחרורו ‏של‏ נאסר‏ מוחמד‏ יוסף ‏נג'י‏ יגרום‏ להם‏ לטלטלה ‏ולזעזוע ‏עמוק".

לסיום דרשו עוה"ד שטיינר ובלייכר שלא לשחרר את המחבל "סיכומם‏ של‏ דברים,‏ עמדת‏ מרשינו‏ היא‏ כי אין לשחרר את הנאשם‏ המחבל שהורשע ברצח יהודים רבים ובעבירות נוספות הנוגעות לטרור.‏ מחבל‏ זה, ‏שהקדיש‏ את‏ כל‏ חייו,‏ כל‏ מרצו,‏ כל‏ שעה‏ ערה‏ שלו,‏ לתכנון‏ רציחתם‏ של‏ בני‏ העם‏ היהודי‏ חייב‏ לסיים‏ את‏ חייו‏ מאחורי‏ סורג‏ ובריח"

כאמור, את המשפחות ייצג הבוקר בדיון בבית המשפט השלום ברמלה עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו. המשפחות פנו לארגון לאחר שהתברר להם במקרה כי הוועדה מתכוונת להתכנס ולדון בבקשה של המחבל לקיצור מאסרו, העומד על שבעה מאסרי עולם ועד 50 שנה, וזאת מטעמים הומניטריים בשל מחלה. מועד הדיון נקבע בהפתעה ולמשפחות נודע הדבר ימים בודדים לפני הדיון, שלאחר התערבות של ארגון חוננו נדחה להיום. בהחלטה נקבע כי הפרקליטות תאתר את יתר נפגעי העבירה. הפרקליטות עשתה לילות כימים ואיתרה את כלל נפגעי העבירה, ואף ליוותה את חלקם לדיון הבוקר. הפרקליטות טענה בכל תוקף כי אין לוועדה סמכות, וכי ממילא אין לשקול כלל את שחרורו של המחבל.

לבסוף, התקבלה עמדת הפרקליטות ועמדת נפגעי העבירה, בהחלטת הוועדה כאמור. בהחלטה זו יש כדי להשליך על מקרים דומים של מחבלים המבקשים שחרור מטעמים הומניטריים בעתיד.