מערכת 'חדשות ישראל'חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו לאתר גורם מרכזי במחלת נגיף הקורונה. ההשערה שמשק האנרגיה נפגע במחלה אוששה, אולם באופן מפתיע הפגיעה המרכזית לא נצפתה בתאי הריאות, אלא דווקא בתאי המערכת החיסונית. המחקר פורסם בכתב העת iScience.
חולי קורונה חווים קשיי נשימה שבמקרים קשים מצריכים אשפוז והנשמה בבית החולים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ניסו לאתר מה הסיבה לאופי הסוער של מחלת הקורונה, המתבטאת גם בסערה של המערכת החיסונית. לשם כך, באמצעות שיטה המבוססת על ביולוגיה חישובית, ניתחו החוקרים במשך שנה ביטוי של גנים במערכת הגנטית של חולים מרחבי העולם.
נגיף הקורונה הוא למעשה ווירוס המזוהה עם מחלת ריאות חריפה. אולם במעבדה של פרופ' דן מישמר, נשיא החברה הגנטית בישראל, ראש הקתדרה לגנטיקה וגנומיקה במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רואים במיטוכונדריה (איברים הנמצאים בתאים ומייצרים אנרגיה) כשחקן מרכזי בהתנהלות תקינה של הגוף. אי לכך קבוצת המחקר בדקה האם המיטוכונדריה נפגעת בעת מחלה? התשובה היתה בהחלט כן, אולם באופן מפתיע, הפגיעה הייתה לא בתאי הריאות אלא בתאי המערכת החיסונית.
כשבודקים את אופן התקדמות המחלה, מבחינים בתופעה הנקראת 'סערת ציטוקינים' המעידה על תסמינים כמו חום, נפיחות ועייפות קיצונית. השערת החוקרים הייתה שסערת הציטוקינים מעידה על פגיעה במערכת החיסונית, ובמקרה של מחלקת הקורונה, היא מושפעת בצורה משמעותית מפגיעה במיטוכונדריה. "שיערנו, שכיוון שסערת הציטוקינים הינה חלק אינטגרלי מהמחלה וזו מביאה למצב קשה, הסיפור של המחלה לא נמצא רק בריאות אלא דווקא במערכת החיסונית", סיפר פרופ' מישמר.
הדוקטורנטית הדר מדיני, בדקה במשך שנה את בקרת הגנים של המיטוכונדריה בקרב חולי קורונה. באמצעות ניתוח של מידע ביואינפורמטי, כולל בדיקת החומר הגנטי ברקמות ובתאים בודדים, גילתה בשיטה המבוססת על ביולוגיה חישובית שפעילות ובקרת המיטוכונדריה נפגעו במיוחד בתאים של מערכת החיסון. " לפני שעורכים ניסויים בתאים כדאי להסתכל על המידע הקיים", אמרה מדיני. "קיבלנו עוד ועוד תוצאות שתמכו בהשערה שלנו והבנו שככל שהנתון חוזר על עצמו, מדובר בתופעה".
כעת, משהתקבלו התוצאות המפתיעות, יש מקום להציע לחולים טיפול במיטוכונדריה ולשנות כיוון חשיבה. " הטיפולים כבר קיימים, רק צריך לתעל לשם את צורת החשיבה בכדי להקל על החולים", סיכם פרופ' מישמר.
קבוצת המחקר כללה את: פרופ' דן מישמר, עמית צירמן והדר מדיני מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר נתמך ע"י האקדמיה הלאומית למדעים, ISF.
