טור אורחאחד הנושאים המדוברים בימינו הוא החינוך של ילדינו לדמוקרטיה, והשאיפה שלנו כהורים להנחיל תרבות, נורמות ועקרונות דמוקרטיים אצל ילדינו. אבל איך אנחנו כהורים נצליח להביא את הילדים שלנו לחשיבה דמוקרטית מפותחת, ולחנך אותם להבנת סיטואציות חברתיות מתוך ערכיה ועקרונותיה של הדמוקרטיה?
החינוך לדמוקרטיה צריך לבוא מתוך השרשה מעמיקה של ההורים את עקרונות הדמוקרטיה בסיטואציות מזדמנות במהלך החיים בכלל ובחיי היומיום בפרט.
ניקח לדוגמא את אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה-עקרון הפלורליזם. עקרון הפלורליזם בהגדרתו הוא היכולת של הפרט לקבוע בזכות קיומן של דעות והשקפות מנוגדות משל הפרט, זאת אומרת, ההכרה של אדם בעובדה שקיימות דעות, עמדות והשקפות עולם שונות משלו, והיכולת לכבד את העובדה שלא לכל האנשים אותה הדעה כמו של האדם עצמו.
ניתן להשריש את עקרון זה בתרבות של ילדינו בחינוך להבנה והכלה של דעות שונות, הסברה מתוך כבוד מקסימלי לילד, שלא לכל האנשים בעולם את אותה הדעה כמו שלו, ושיהיו אנשים שלא יסכימו אתו, ושכן הוא עשוי להתקל במקרים בהם אנשים יחוו את דעותיהם והן יהיו שונות מדעתו שלו, ועליו לכבד זאת ואחרים את שלו.
למשל, הילד חוזר מבית הספר ומספר על וויכוח בינו לבין חבר. הילד נסער ולא מבין, כיצד יכול החבר ״לבגוד״ בו ולא להסכים איתו?
מקרה כזה יהווה הזדמנות נהדרת עבורנו ההורים להרחיב את תפיסתו של ילדנו בכך שנשאל: "האם לדעתך חבר שחושב אחרת ממך הוא בוגד?" או "מה קורה לך שמישהו חושב אחרת ממך?" או "האם יכולים להיות חברים טובים שלא תמיד חושבים דומים?" וכו'. שאלות(ולא "הרצאות" שלנו ההורים) אלו ואחרות יעזרו לנו להטמיע בילדינו את עיקרון הפלורליזם ואת ההבנה החשובה שלאנשים שונים יכולות להיות דעות והשקפות שונות על סיטואציות מסוימות, ושעלינו להכיר בכך שכנראה נתקל במצבים שלא כולם יסכימו עם דעתנו והשקפת עולמנו.
מתוך עקרון הפלורליזם, ניתן למצוא שגם עקרון הסובלנות חשוב ביותר לחברה דמוקרטית תקינה. הסובלנות היא בעצם הנכונות לקבל כל אדם וכל השקפה שהיא שונה מזו שלך ובכלל קבלה שוני באשר הוא(צבע, גזע, מין ועוד). במילים אחרות, הקבלה של כל דעה והשקפה או כל שוני משל הפרט.
אם בפלורליזם זוהי רק ההכרה בקיום של דעות שונות, בסובלנות מדובר בהכלה שלהן, ובהקשבה להן, כי הרי אם לא, לא תוכל להתקיים הדמוקרטיה, שמתבססת על סובלנות.
ואם ניקח את הדבר למקום המשפחתי, כיצד יגיבו בני המשפחה כשפרט בוחר בדרך שונה/מנוגדת לשלהם?
לדוגמא, כאשר ילד מחליט לחזור בתשובה ולנהל אורך חיים שונה ואחר מאורך החיים עליו גדל. או להיפך, בית חרדי והפרט בתוכו מחליט לחזור בשאלה – עד כמה תיהיה סובלנות וקבלה במשפחתו לדרך זו ? דוגמא נוספת, ילדכם/תן מחליט/ה "לצאת מהארון" ולשתף בנטייה מינית שונה מנורמת משפחתו,כיצד הייתם מגיבים? כיצד שאר האחים/ות? שאלות אלו עוזרות לנו לדרג את מדד הסובלנות והקבלה שיש בביתנו ולהחליט האם זאת נורמה שהייתי רוצה להטמיע בביתי .
מתוך העקרונות הדמוקרטיים יוצאים גם זכויות האדם והאזרח, זכויות האדם והאזרח הן זכויות בסיסיות שמעניק כל משטר דמוקרטי לאזרחים שלו והן נחשבות לחלק מעקרונות המשטר הדמוקרטי, זכויות האדם והאזרח הן הזכויות הטבעיות של האדם שעליהן מנסה הדמוקרטיה לשמור, באמצעות חוקים. ואם נסתכל על זכויות מנקודת מבט של האדם, בשעת לידתו של האדם, מוטבעות לו זכויות, שהן מה ששומר עליו, ומקנה לו יחס מוסרי מהמשטר הדמוקרטי מתוקף היותו כאדם, ולכן במשטר דמוקרטי, השאיפה היא לשמר את זכויות אלו ככל האפשר.
אז מה היה לנו? פלורליזם, סובלנות, זכויות האדם והאזרח הם חלק מעקרונותיה החשובים של משטר דמוקרטי אך לא רק, כי אם נסתכל על התא המשפחתי נמצא שעקרונות אלה חשובים ביותר גם בתוך המשפחה. משפחה שבבסיסה יוטמעו ערכי דמוקרטיה אלה, סביר להניח, תצליח להתמודד טוב יותר עם האתגרים שתפגוש לאורך חייה כמשפחה, התקשורת תיהיה מכבדת, והפרט ירגיש נוח להביא את עצמו לידי ביטוי בדיוק כפי שהוא וללא מסיכות.
יחד עם זאת, אל נשכח, שהרבה ממה שיכתיב זאת הדוגמא האישית של הורי המשפחה-זאת צריכה להיות דרכם ותפיסתם במובנים העמוקים ביותר.
לסיום, נכון שאנו רוצים לחנך את ילדינו לתרבות דמוקרטית משגשגת, אבל חשוב שנזכור שזה לא סותר/על חשבון גבולות ברורים במערכת המשפחתית. שכן כמו שהממשלה היא הרשות המחוקקת, והיא זאת שמנצחת על מקהלת האזרחים, כך גם במערכת המשפחתית, אנחנו ההורים , נציג גבולות בדרך עניינית ומכבדת משום שגבולות הם חשובים ושומרים עלינו-כי מי מאיתנו היה רוצה לחיות בעולם ללא חוקים?
המאמר נכתב ע"י לילך שוורץ-פלג – מטפלת רגשית, זוגית ומשפחתית, מוסמכת M.A טיפול רגשי באומנויות אוניברסיטת חיפה וחוקרת בתחום הטיפול המשפחתי
