מערכת 'חדשות ישראל'במשך שנים, נחשב הים התיכון העמוק של ישראל כאזור שומם ואחיד, אולם בשנים האחרונות, עם הטמעת שיטות מחקר חדשניות, סודותיו של אזור מיוחד זה, החלו להיחשף ואף הוכרז בו אזור מוגן ראשון – גלישת פלמחים.
לאחרונה, במהלך הפלגה ראשונה מסוגה לסקר באזור שמורת הטבע הימית המוצעת "מרכז המדרון", נשלח רובוט מחקר מתקדם לעומק של 1,000 מ' מתחת לפני הים – כפול מגובהו של הר הכרמל. הסקר, ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף חוקרים מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון, בוצע באמצעות ספינת המחקר הלאומית "בת גלים" של חקר ימים ואגמים, בוצע בעומק הים באזור בו שורר חושך מוחלט, ובמהלכו תועדו לראשונה באזור זה מערכות אקולוגיות נדירות של נביעות גז קרות, מסוג "אבעבועים" (Pockmarks), שבה חיידקים מנצלים את גז המתאן המפעפע מהקרקעית, והופכים אותו לאנרגיה.
חיידקים אלה מהווים בסיס למערכת אקולוגית עשירה המהווה מעין "נווה מדבר" בקרקעית הים העמוק. בנוסף, בסמוך לאזור הנביעה נמצא לראשונה בישראל מין של פורמניפרה אגלוטיננטי ענק (של מספר סנטימטרים), יצור חד-תא ימי הבונה לעצמו קונכייה על ידי הדבקה של גרגירי משקע מהסביבה.
ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית ים תיכון בחברה להגנת הטבע, שהובילה את המחקר, אומרת כי "בתי גידול אלה הם נדירים, וכיום ידועים רק ב-1% בלבד מהמרחב הימי של ישראל, ועל מנת למצוא ולתעד אותם התבססנו על מודלים מתקדמים לחיזוי תפוצה, שפותחו במעבדתו של פרופ' איציק מקובסקי באוניברסיטת חיפה. במהלך הפלגת המחקר, נשלח הרובוט למיקומים בהם חזה המודל נוכחות של בתי גידול אלו. לשמחתנו, המודלים הוכחו כאמינים ואכן תיעדנו כמות גדולה של מערכות אקולוגיות רגישות בעומק הים.
באזורי נביעת הגז תועדו מינים מרתקים המסתגלים לתנאים הייחודיים הללו – בהם תולעים מיוחדות שחיות רק בנביעות גז, סרטנים, קיפודי ים, נוצות ים (סוג של אלמוגים רכים), דגים ייחודיים, כרישים ואף ביצי כרישים. לנביעות הגז תפקיד חשוב מאוד עבור החי הימי, אך גם שירות חשוב לבני האדם. היצורים בנביעות מנצלים את גז המתאן, שהוא גז חממה עוצמתי, ומנטרלים אותו, ובכך מסייעים במיתון שינוי האקלים המאיים על האנושות".
בשנת 2023 השיקה החברה להגנת הטבע, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ושורת מוסדות מחקריים מובילים, את תכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי, במסגרתה אותרו 10 אזורים המיועדים להכרזה כשמורות טבע ימיות, בהתבסס על שקלול של מידע קיים עם מודלים מחקריים מתקדמים. שמורת "מרכז המדרון", המשתרעת על פני כ-200 קמ"ר, היא אחת מעשר שמורות המוצעות להגנה במסגרת תכנית האב לשמורות בים העמוק. השמורה משתרעת בעומק של 500 עד 1,100 מטרים, והיא אחת מחמש שמורות מוצעות לאורך מדרון היבשת – שזהו האזור התת-ימי המשתפל בתלילות מאזור מדף היבשת ועד למצולות הים. אזור המדרון נחשב ייחודי ובעל חשיבות אקולוגית גבוהה, המשמש כמפלט אקלימי וכמוקד מגוון ביולוגי עשיר.
החוקרים מדגישים כי כדי לאתר בתי גידול אלה, בחושך מוחלט ובעומק עצום, נדרש ידע מדעי מתקדם וציוד מחקר איכותי שכן המחקר בים העמוק הוא מבצע מורכב, הכולל שימוש ברובוטים תת-ימיים שמצלמים, אוספים דגימות ובכך מספקים מידע קריטי על החיים בעומק. "ממצאי ההפלגה מחזקים את הצורך בהשקעה בתשתיות מחקר לים עמוק בישראל. הממצאים אף מדגישים את החשיבות האקולוגית של האזור ואת הצורך להגן עליו מפני איומים של פיתוח עתידי, כדי לשמר את המערכת הייחודית שהתגלתה במעמקי הים. בעומק 1,000 מטרים אור השמש לא חודר, והמערכת האקולוגית לא יכולה להתבסס על תהליכי פוטוסינתיזה, כמו בשאר המקומות המוכרים לנו בכדור הארץ. אולם, במקום התפתחה מערכת אקולוגית ייחודית ויש לשמור עליה", מוסיפה ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית ים תיכון בחברה להגנת הטבע, שהובילה את המחקר.
פרופ׳ איציק מקובסקי, מבית ספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה משתף: "הים העמוק מהווה כ-75% משטח כדור הארץ עם עומק ממוצע של כ-4 ק"מ, ומהווה את סביבת החיים הנרחבת ביותר. הוא מקור קרירטי למשאבים הבסיסיים של חיינו כמו חמצן, מזון, מים וכו', והגורם החשוב ביותר הממתן את שינויי האקלים. ברם, בדומה לחקר החלל, חקר הים העמוק מהווה אתגר משמעותי, וגם כיום הוא במידה רבה בלתי נודע ובלתי מובן. בפרט, שלא כמו חקר החלל של היום, הים מלא בצורות חיים שונות ומשונות שאותן חשוב לנו להכיר ולהבין. בדומה לחקר החלל, הדרך היעילה ביותר לחקר הים העמוק היא בעזרת כלים רובוטיים ואוטונומיים יעודיים. הפעלתם בסביבה המאתגרת של הים העמוק מורכבת ויקרה, אך הנסיון הבינלאומי מדגיש את חיוניותם להרחבת גבולות הידע שלנו".
על פי החברה להגנת הטבע, בים העמוק הישראלי קיים מגוון ביולוגי ראוי להגנה. הים התיכון העמוק, סומן בשנים האחרונות כיעד מרכזי להגנה, על ידי ארגוני שמירת הטבע העולמיים. שטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון, נפרש על פני 21 אלף קמ"ר, דומה בהיקפו לשטחה היבשתי של מדינת ישראל. מרחב זה, שכולו מוגדר ים עמוק, הוא מרחב המחייה והשוטטות של מיני דגל, כמו כרישים, דולפינים, לווייתנים וצבי ים, ואזור רבייה של טונה כחולת סנפיר וכרישי עומק.
במרחב זה, נמצאים בתי גידול מורכבים וייחודיים, הכוללים גני אלמוגי עומק, כמו גם נביעות גז קרות ובריכות תמלחת, שבהן עולם טבע ייחודי, הנסמך על אנרגיה כימית של גז, המפעפע מהקרקעית. למרות זאת, במרחב זה, לחצי הפיתוח הולכים וגוברים: כוונות משרד האנרגיה, להרחיב את חיפושי הגז ולהניח תשתיות לייצוא שלו, דיג הרסני וכוונות לפיתוח כלכלי נוסף, כמו אנרגיות מתחדשות וחקלאות ימית. לכן, ישנה דחיפות בקידום הגנה על המרחב כבר כיום, במסגרת תכנית אב.
"בזמן שמדינות העולם מצויות במרוץ להגנה על המרחב הימי, במסגרת אמנות, הקובעות כי יש להגן על לפחות 30% משטחי הים כשטחים מוגנים לצורך שמירה על הטבע ועמידה ביעדי האקלים הגלובליים, הים העמוק בישראל, המצוי במרחב 'האזור הכלכלי הבלעדי', לא זכה עד כה לתכנון בכלל ולא להיבטי הגנה על הטבע בפרט. זאת, למרות שישראל מחויבת ליעדי אמנת המגוון הביולוגי ואמורה לממש הגנה על 30% מהשטח הימי, עד שנת 2030 – 5 שנים בלבד מהיום. אנו שמחים שהתכנית אומצה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ובמידה ותיושם, היא תעניק הגנה ל-80% משטח בתי הגידול הייחודיים ו-89% מיעדי השימור של יחידות אקולוגיות מייצגות, יזכו למענה ראוי ומספק. כך, תהיה הגנה למערכת האקולוגית הייחודית של הים העמוק, לרבות אלמוגים, מרבדי ספוגים, נביעות גז, ואתרי מחייה ונדידה של כרישים, דגים, יונקים ימיים וצבי ים", מסכם אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול" – תכנית הים של החברה להגנת הטבע.
