כותבת המסמך דפנה קאופמן אומרת כי "השיח הפרוגרסיבי הנוכחי מתווה את האופן שבו קבוצות חברתיות נתפסות באופן דיכוטומי או כעתירות זכויות או כמדוכאות. בפוליטיקה הפנימית יהודים מלוהקים כמדכאים לבנים חזקים, וכך גם מדינת ישראל בפרספקטיבה פרוגרסיבית על מדיניות החוץ. במיוחד בזמן מבצע 'שומר החומות' , גורמים אנטי-ישראליים קידמו את ההשוואה בין מאבק הפלסטינים למאבק השחורים בארה"ב. המסגור הזה הגביר את התהודה בקרב קהלים פרוגרסיביים להשוואה שמקדמים גורמים אנטי-ציונים בין ישראל לדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד.'"
כמה מהכוחות הפרוגרסיבים העולים במפלגה הדמקורטית קראו במפורש בזמן המבצע להפסיק את התמיכה האמריקאית בישראל ולבטל את היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, שהפכו לאחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כוחות פרוגרסיבים תוקפים מדיניותו של ביידן שממשיכה, לטענתם, להחריג את ישראל ולתת לה יחס מיוחד, במקום להתייחס אליה כמדינה מדכאת לבנה. מושג מפתח בהקשר זה הוא 'הוגנות התוצאה' (Equity of outcomes), אשר מבוסס על התפיסה שאם תוצאה של מצב, תהליך או קונפליקט מסויים היא שקבוצה אחת נהנית מיתרון על קבוצה אחרת, אזי המסקנה ההגיונית היא שהקבוצה בעלת היתרון גוזלת באופן לא הוגן מהשנייה. קאופמן מוסיפה: "בעיתות שגרה, מושג זה מתייחס לרוב לרמת העושר והמעמד הכלכלי והחברתי. אולם במבצע שומר החומות, התפיסה שמבטא מושג זה באה לידי ביטוי בהשוואה של מספר ההרוגים, שהיוותה אינדיקציה שישראל היא האשמה במצב. כתוצאה מכך, ישראל הואשמה שהיא משתמשת בכח לא פרופורציונאלי ובאופן לא חוקי."
התחזקות הכוחות הפרוגרסיבים העולים במפלגה הדמוקרטית מאיימת להפוך את ההסתייגות ואף העוינות לישראל לחלק מהזרם המרכזי במפלגה הדמוקרטית. תומכים בולטים בישראל במפלגה הדמוקרטית נמצאים על מסלול התנגשות עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה. סבב הלחימה האחרון התאפיין גם בסיקורים בולטים של הקרע המעמיק בקרב הדמוקרטים סביב התמיכה בישראל בכל ערוצי התקשורת המרכזיים, ובכלל זה בניו-יורק טיימס, באקונומיסט, בגרדיאן, ובוושינגטון פוסט. מבין הקולות הביקורתיים, בלט זה של הפינאליסט למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ברני סנדרס שקרא לבחון היטב את הסיוע הצבאי השנתי לישראל שעלותו כמעט ארבעה מיליארד דולר, משום "שאין זה חוקי שסיוע אמריקאי יתמוך בהפרות זכויות אדם."
מבצע שומר החומות הבליט גם התפקיד המרכזי שמשחקים יהודים בהובלת ובהכשרת תהליכים אנטי-ישראליים במפלגה הדמוקרטית, גם בהשוואה לסבבי לחימה קודמים. בעיתונות היהודית הופיעו לא מעט מאמרים של 'חשבון נפש' על התנגשויות בין זהות יהודית לערכים ישראליים. התזוזה ימינה של הציבור הישראלי וההשפעה הגוברת של הימין הדתי הפחיתה את מידת האהדה לישראל בקרב רבים מיהודי ארה"ב. עם הדעיכה בתמיכה בפיתרון שתי מדינות, ההשפעות של השינויים הללו ניכרו היטב במידת תמיכה הנמוכה שלזה זכתה ישראל מצד יהודים רבים.
מנכ"ל ראות ערן שישוןמוסיף כי "מגמה זו מתחזקת עקב מדיניות מלאת סתירות של ממשלת ישראל: אל מול השקעות רבות בחיזוק הקשר עם יהודי העולם באמצעות מיזמים שונים ופעולות נוספות של המשרד לענייני תפוצות, משרד החוץ וגופים נוספים, ננקטות פעולות שנתפסות בעיני רבים מיהודי הגולה כמתנשאות, מתנכרות ואף עוינות."