חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בדקו מדוע עטלפים מתנגשים בקירות גדולים למרות שהם מזהים את הקירות באמצעות מערכת הסונר הקולית שלהם. החוקרים מעריכים כי ההתנגשות אינה תוצאה של מגבלה חושית, אלא בעיה בתפיסה האקוסטית ♦ החוקרים משערים שהשילוב של קיר גדול ועצמת הד חלשה משבש את התפיסה החושית של העטלפים וגורם להם להתעלם מהמכשול. עוד גילו החוקרים כי ככל הנראה, מיומנות זו אינה מולדת, אלא נרכשת על סמך ניסיון ♦ ואיך זה דומה לבני האדם?
מדוע עטלפים מתנגשים בקירות למרות שהם שומעים אותם? חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ערכו ניסוי שבמסגרתו שחררו עטלפים במסדרון החסום ע"י עצמים בגודל שונה העשויים מחומרים שונים. להפתעת החוקרים, העטלפים התנגשו בקירות גדולים עשויי ספוג (שעוצמת ההד שלהם חלשה) כאילו לא היו קיימים. מתוך התנהגותם של העטלפים היה ניתן להבין כי הם עשו זאת למרות שזיהו את הקיר באמצעות מערכת הסונר הקולית שלהם, מה שהצביע על כך שההתנגשות אינה תוצאה של מגבלה חושית, אלא בעיה בתפיסה האקוסטית. ההשערה היא שהשילוב של עצם גדול (קיר) ועצמת הד חלשה משבש את התפיסה החושית של העטלפים וגורם להם להתעלם מהמכשול (בדומה לאנשים שמתנגשים בקירות שקופים).
את המחקר הובילה סטודנטית לדוקטורט סשה דנילוביץ' ביחד עם פרופ' יוסי יובל, ד"ר אריאן בונמן, והסטודנטים גל שלב ואיה גולדשטיין מהמעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה בביה"ס לזואולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח. המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי PNAS.
בהמשך הניסוי החוקרים שינו באופן שיטתי את הממדים של העצמים מחזירי ההד בתוך המסדרון מבחינת הגודל, המרקם ועוצמת ההד והגיעו למסקנה כי התפיסה האקוסטית של העטלפים תלויה בקשר קוהרנטי ואופייני של הממדים לעצמים בטבע. למשל, עצם גדול – עוצמת הד גבוהה, עצם קטן – עוצמת הד חלשה.
"עטלפים הם אלופי התפיסה האקוסטית. הם מסוגלים לאתר עצמים מאוד קטנים, כמו למשל יתושים, באמצעות גל קול", מסביר פרופ' יובל. "באמצעות אקולוקציה (איכוני הד) הם יכולים לחשב את המיקום התלת-מימדי של עצם קטן כגדול וגם לגבש תפיסה של צורתו, גודלו ומרקמו. לשם כך, מוחם של העטלפים מעבד מימדים אקוסטיים שונים מההדים המוחזרים מהעצם (למשל ספקטרום תדרים ועוצמה). תפיסה זו נשענת על שילוב מימדים רבים ע"י מספר חושים, למשל צבע וצורה".
בנוסף, החוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו כי תפיסה זו אצל עטלפים אינה מולדת. כשחזרו על הניסוי עם עטלפים צעירים גילו כי הם אינם מתנגשים בקירות. בנוסף גילו החוקרים שעטלפים בוגרים יכולים ללמוד במהירות את הקשרים החדשים בין המימדים.
"בכך שהצבנו בפני העטלפים עצמים שמידותיהם האקוסטיות אינן קוהרנטיות הצלחנו לגרום אצלם לתפיסה מוטעית, שגרמה להם לנסות שוב ושוב לעוף דרך קיר, למרות שזיהו אותו ע"י הסונר. הניסוי מאפשר הצצה לתוך תפיסת העולם של היצורים האלה שעולמם החושי כל כך ייחודי ושונה משלנו", מסכמת סשה דנילוביץ'.