מערכת 'חדשות ישראל'הקיץ כאן ועם העלייה בתחלואת הקורונה הורים רבים מתלבטים האם לשלוח את ילדיהם אל מחנות הקיץ בארץ ובעולם. מצד אחד – קיבוץ של מאות ילדים יחד מעלה את החשש של הידבקות בנגיף. מצד שני, אחרי שנה וחצי של סגרים – אולי דווקא עכשיו זה הזמן לתת להם לצאת קצת מהבית? קרן אור אורן ויונתן סינקלר ינסו לעזור לכם להגיע להחלטה.
"במחנה קיץ לומדים דברים שאין בבית הספר"
קרן אור אורן – מדריכת הורים ואחראית תחום הגיל הרך והספורט במכון אדלר
כשהייתי קטנה נהגתי לקטוף פרח (כזה שמותר כמובן) ולהיעזר בו לצורך קבלת החלטות. אתם וודאי מכירים: "אוהבת"/ "לא אוהבת" או לחילופין "ללכת"/ "לא ללכת". אני אפילו לא בטוחה שאכן בסוף הייתי מקבלת על עצמי את ההחלטה שהתקבלה, ע"פ מספר עלי הכותרת שבפרח. לדעתי, זה רק עזר לי לבחור בדרך יותר נעימה ומצחיקה את הבחירה שממילא בחרתי מראש, ורק רציתי להיות שלמה.
החופש הזה, כאמא לארבעה ילדים אני מוצאת את עצמי עומדת בפני הרבה החלטות הנוגעות לסדר היום של הילדים בחופש: בית ספר של החופש הגדול כן/ לא, קייטנה- כן/ לא, מחנה קיץ- כן/ לא, מחנה ספורטיבי – כן/לא, ביקור בפארק שעשועים או פארק מים כן/לא. כל זאת מעבר להחלטה הגדולה האם לחסן או לא את הילדים (את זה נשאיר לפעם הבאה). כל כך הרבה החלטות שלכאורה בשנה שעברה חסרו לנו מאוד, ואף נראו כבלתי אפשריים לעבור קיץ בלעדיהם. והנה השנה, הם ממש לא מובנים מעליהם.
השבוע פתאום מצאתי את עצמי מתגעגעת לאותה דרך קלילה שבה נהגתי להחליט עם הפרח. באחת ההחלטות שהיו לי הכי ברורות, וזאת, על אף החשש והפחד מהתפרצות הקורונה מחדש. ההחלטה האם ילדיי ישתתפו במחנה קיץ של קבוצת הספורט ושל תנועת הנוער. אתחיל ואומר לטובת המארגנים, שמראש פעלו באופן אחראי וביקשו מכל הילדים (כולל המחוסנים) להגיע עם בדיקה שלילית לקורונה שנעשתה עד 72 שעות מיציאתם. ובכך הוכיחו רצינות וכובד ראש שנותנים לנושא. אותי כאמא זה מרגיע, ואני מקווה שבמהלך המחנה הם ימשיכו בקו הזה.
הסיבות הנוספות שהביאו אותי לקבל החלטה בעד מחנה קיץ בסופו של דבר:
מחנה הקיץ, בשנה בה הילדים היו מרוחקים חברתית במרבית הזמן, זו הזדמנות להריח לרגע את אויר הנעורים אותו לא הריחו ילדינו הצעירים מעל לשנה. אני זוכרת עד היום, את הפרפרים וההתרגשות שהיו עולים בי לקראת כל יציאה למחנה בתנועה. התרגשות מההזדמנות לעצמאות, התנסות בדברים חדשים (כמו למידת שטח), אתגרים מעניינים מכשלים ומעצימים כמו: הליכה במסלולים בטבע, בניית מבנים מסנדות, מקלחת שדה וכיוצ"ב, והכי אהבתי חברויות ואהבות חדשות שהיו נרקמות תחת כיפת השמיים. הרגשתי תורמת ומועילה. לכל אחד יש תפקיד וכולם שווי ערך בתפקידם.
במחנה הקיץ, נדרשת למידה רבה של אחריות, הקשבה והדדיות. לשמור על הציוד ולהתמצא באריזות, להקשיב לכללים והחוקים על מנת לשמור על עצמנו ובריאותנו ובד בבד, לא להפריע ולפגוע בבעלי החיים שפלשנו לסביבתם.
במחנה הקיץ, יש הווי של צעירים שמלמדים ולומדים האחד מהשני, מה שנקרא "בית ספר של החיים". לומדים מיומנויות חברתיות בשעות של צחוקים ושיגעונות וגם בשעות משבר וגעגוע. דברים שכהורים אומרים לילדים אנו לא פעם מוצאים את עצמנו חוזרים ואומרים, והילדים כאילו לא שומעים. פתאום כשחבר מהתנועה אומר אותם, הם ברגע הופכים לדרך חיים. יש שלב שכדאי שנדע כהורים, בו למידת עמיתים משמעותית מדברי ההורים (נפלאות גיל ההתבגרות). אז אם כך, חשוב להכיר ולדעת מי הם החברים של ילדנו, מי הם ה"מורים המחליפים". כשאני יודעת שהחברים של ילדיי בתנועה, הם בדיוק הילדים המתאימים לתפקיד.
עוד ערך חשוב במחנה הקיץ הוא שלומדים לאהוב את ארץ ישראל, לפתח עמדה לחי והצומח, לפתח עמדות פוליטיות ולגבש זהות עצמית. דרך הרגליים, החוויות, השירים והווי יש רגעים שבהם נראה שהזמן לא עבר, ארץ ישראל החדשה לא באמת פחות יפה וטובה מהישנה. ויש שאומרים שזוהי גרסתה המשופרת. כך או כך, שיח על ערכים, על ארץ, על ישן וחדש בהחלט מצרך נדיר ב"דור המסכים".
אסכם את עמדתי מהצד האימהי: חשוב לי שילדיי יחוו חוויות מבגרות, מעצימות, מחזקות את הגוף ואת הנשמה. ובעיני מחנה קיץ הוא המקום לעשות את זה.
"הפעילות במחנה קיץ מפתחת חוסן מנטלי ונפשי"
יונתן סינקלר, יועץ חינוכי של ארגון Summer Camps ישראל
במחנות הקיץ לילדים ולילדות מתאפשר לשהות ובעיקר להרגיש במרחב בטוח ונוח. העצמאות ולפיכך הבגרות אליה הם נדרשים בשהייה מחוץ לבית, מחזקת ומפתחת אצלם חוסן מנטלי ונפשי וחשובה מאוד אחרי שנה בה בילו ילדינו בעיקר מול המסכים.
חשוב שתכירו כי הפעילויות במחנה קיץ כוללות פן חברתי רב שלפעמים יכול גם להתבטא בצורה שלילית. לא תמיד קל להסתדר בצורה מידית עם ילדים חדשים או בשינה במקום זר. סיטואציות אלו עלולות לעורר גם לחצים, חרדות ובמקרים מסויימים גם סכסוכים.
המדריכים והצוות יודעים לגלות אפס סבלנות לבריונות מכל סוג שהיא, גם הקטנה ביותר. חשוב שלפני היציאה למחנה, תשוחחו עם ילדיכם, תבקשו מהם להיות קשובים לעצמם – הגוף מדבר! ברגע שמשהו מרגיש לא נוח, צריך לאזור אומץ ולא להסכים. עליהם לא להתבייש – במידה והם מרגישים מאוימים או מוחרמים, עדיף לדבר עם מדריך, גורם מהצוות או מבוגר אחראי אחר. גם אם אולי הם טועים, עדיף תמיד להתמודד יחד, ולא להיות בתוך סיטואציה לא נעימה לבדם. והכי חשוב, להזכיר להם שהם לא לבד! מלבדכם, הוריהם, הצוות שנמצא במחנה קשוב, אכפתי והוא יהיה שם בשבילם, לתת גב ומענה. גם אם מפחיד לפנות לגורם חיצוני, עדיף לא להסס.
שיהיה המשך קיץ וחופש גדול נעים ומהנה לכל ילדי ישראל.
