הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) מפרסמת כמידי שנה דו"ח המסכם את הנתונים המספריים על שהתרחש בכבישי ישראל.
מהדו"ח השנה עולה כי שנת 2022 הייתה שנה קטלנית בכבישים והסתיימה עם 348 הרוגים בכ- 316 תאונות קטלניות. משתמשי הדרך שנפגעו משמעותית בהשוואה לשנים הקדומות הם הולכי הרגל, עם 105 הרוגים – עלייה של 18% המהווה שיא במספר ההרוגים בחמש השנים האחרונות. בפתח הדו"ח השנתי תיאר מנכ"ל הרלב"ד, ד"ר ארז קיטה את שנת 2022 כ"ממשיכה מגמה כואבת של קטלניות גבוהה בכבישים", ואכן אין דרך אחרת לתאר את תוצאותיה של השנה האחרונה עם כמעט הרוג ליום. על רקע התכנית הלאומית 50 עד 30 שנועדה להפחית ב- 50% היפגעות חמורה מתאונות דרכים עד לשנת 2030, המציאות בכבישים מציגה את הנתונים המצערים הבאים:
- 105 הולכי רגל נהרגו השנה המהווים כ – 30% מכלל ההרוגים
- 28% מההרוגים הם משתמשי רכב פרטי ו- 22% מההרוגים הם רוכבי קטנוע ואופנוע.
- 157 הרוגים במעורבות כלי רכב כבד בהשוואה ל- 118 הרוגים בממוצע בשנתיים האחרונות- עליה של 33% בהרוגים בתאונות קטלניות במעורבות רכב כבד.
- 12 הרוגים בקרב רוכבי אופניים חשמליים, 8 הרוגים רוכבי אופניים רגילים ו- 4 הרוגים רוכבי קורקינט חשמלי.
מבין הולכי הרגל – בני 65+ נפגעים הרבה יותר
בשנת 2022 נהרגו בעקבות תאונות דרכים 41 הולכי רגל אזרחים ותיקים מתוך 105 הולכי רגל מכלל האוכלוסייה, עלייה של 12% ממספר ההרוגים אשתקד. אין זה מפתיע לאור העובדה שהעבירה השכיחה ביותר לשנה האחרונה היא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל והבאות אחריה הן אי ציות לרמזור ומהירות מופרזת. כבר בשנת 2021 פרסם הרלב"ד דו"ח המתייחס להולכי הרגל הוותיקים ממנו עלה כי אוכלוסיית הגיל השלישי (65+) הם האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר מכלל הולכי הרגל להיפגע מתאונות דרכים. מדו"ח אחר שבחן פגיעות כתוצאה מתאונות דרכים בקרב אזרחים וותיקים אשר פרסמה עמותת אור ירוק עלה כי בעשור האחרון נרשמה עלייה של 30% במספר ההרוגים בקרב הגיל השלישי, עלייה שמשמעותה במספרים 751 הרוגים בעשור האחרון, 75 הרוגים בממוצע מידי שנה ויותר מהרוג אחד בכל שבוע.
הבדלים על הכביש
על אף שתאונות דרכים יכולות לקרות בכל גיל, מגזר, מין, סוג דרך ואזור גאוגרפי, מהדו"ח השנה עולה כי בדומה להולכי רגל, שם המגזר השלישי נפגע יותר, גם בשאר הזירות, יש נסיבות שמועדות יותר לפורענות בכבישים. אחרי הולכי הרגל שנפגעו משמעותית השנה, משתמשי הדרך הבאים להיפגע הם נהגים ברכבים פרטיים עם 99 הרוגים (ירידה של 14% בהשוואה לשנתיים האחרונות) והבאים אחריהם רוכבי אופנוע וקטנוע עם 77 הרוגים (עלייה של 6% בהשוואה לממוצע ב- 2019-2020). סוג הדרך בו מספר ההרוגים השנה היה גבוה יותר הוא דרך בין עירונית (216 הרוגים לעומת 197 ממוצע בשנתיים האחרונות), כאשר דווקא בדרך העירונית ניכרת מגמת שיפור קלה עם 128 הרוגים לעומת 140 בשנתיים האחרונות. (ירידה של 8% במספר ההרוגים). בחלוקת ההורגים לפי מגדר ניתן לראות עלייה בקרב ההרוגים הגברים (271 השנה לעומת 258 ממוצע בשנתיים האחרונות) לעומת ירידה בקרב הנשים (73 השנה לעומת 82 בשנתיים האחרונות בממוצע).
אסון כבד לתאונות במעורבות כלים כבדים
לאחר העלייה החריגה במספר הולכי הרגל ההרוגים, עליה מדאיגה נוספת שנרשמה בדו"ח השנה היא עליה של 33% במספר ההרוגים בתאונות קטלניות במעורבות רכב כבד. כתוצאה מתאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים כדוגמת מסחרי (עד 3.5 טון) משאית (מעל 3.5 טון) ואוטובוס, נהרגו השנה 157 בני אדם וזאת לעומת 118 הרוגים בממוצע בשנתיים האחרונות. עבירות הנהגים הרווחות בתאונות חמורות (קטלניות וקשות) המרכיבות את תמהיל תאונות הדרכים בשנה האחרונה, כוללות לצד אי מתן זכות קדימה, אי ציות לרמזור ומהירות מופרזת, עבירות אי שמירת רווח , מעבר בין נתיבים ואי שמירה על הימין גם סיבות נוספות שלא מפורטות דיין ובהן סיבות אחרות של הנהג, אחר, וסיבה אחרת שאינה מופיעה (סה"כ 210 עבירות). וכשמדובר בכלי רכב כבדים, המשמעות חמורה אף יותר. כאמור, תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים זורעות הרס כבד וגובות מחיר עצום הן ברמת אופי הפגיעה והן ברמת העלות הכספית (העלויות למעסיקים ולמשק בעקבות התשתיות הנפגעות) בהשוואה לתאונות במעורבות כלי רכב פרטיים וזאת בשל גודלם, עוצמת הפגיעה ופוטנציאל הנזק. שעות נסיעה ארוכות ומונוטוניות, אי ציות לחוקים, עלייה על ההגה במצבי עייפות והסחות דעת בנהיגה הם רק חלק מהסיבות שמובילות לעלייה בתאונות הדרכים ובמספר ההורגים, ומבין אלה, מי שבלטה בהיעדרה בדו"ח בצורה מפורשת היא עבירה המהווה גורם מס' 1 לתאונות דרכים והיא הסחת דעת סלולרית במהלך נהיגה , עבירה שתועדה על כבישי ישראל בקרב רכבים פרטיים, כלים זעירים וכלי רכב כבדים לא מעט בשנה האחרונה.
שתהיה לנו שנה בטוחה