מערכת 'חדשות ישראל'מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אריאל מצא כי שני שליש מהישראלים סוברים כי חוסר היציבות הפוליטית גורמת לפוליטיקאים להעדיף את האינטרס האישי על פני הציבורי. פחות מ-30% חושבים שלשלטון הנוכחי לגיטמציה לקבוע מדיניות ציבורית.
מחקר חדש של ד"ר ארז כהן מאוניברסיטת אריאל בוחן את עמדת הציבור הישראלי, בנוגע ללגיטימיות השלטונית הנתפסת על ידו בתקופת מגפת הקורונה, ולאור אי היציבות הפוליטית והחשדות לשחיתות שלטונית. ממצאי המחקר מציגים נתונים מעניינים במיוחד נוכח שנת קורונה וארבע מערכות בחירות בתקופה קצרה. למשל, רק 31% מהישראלים חושבים כי מדיניות השלטון בקורונה לא הייתה נגועה בשיקולים זרים כלל. כמו כן, כשני שליש מהישראלים (65.5) סוברים כי חוסר היציבות הפוליטית הקיימת בישראל בשנים האחרונות גורמת לפוליטיקאים להעדיף את האינטרס האישי והמפלגתי על פני הציבורי. קרוב למחצית מהציבור הישראלי (46.9%) מאמין כי "החשדות בשחיתות שלטונית המופנות כלפי ראש הממשלה מעודדות אותו להעדיף את האינטרס האישי והמפלגתי על פני השגת האינטרס הלאומי".
בנוסף מגלה הסקר כי רק 28.8% מהנשאלים חושבים שיש לשלטון הנוכחי לגיטימציה לקבוע מדיניות ציבורית עבור האזרחים בכל נושא שהוא. נתון מעניין במיוחד אצל האוכלוסייה החרדית, כאשר למרות הייצוג המכובד בממשלה רק כ-32% מהחרדים המשתתפים במחקר חשבו שלממשלה הנוכחית יש לגיטימציה שלטונית. בעוד, כ-40% בחרו להימנע והשאר הסכימו כי השלטון הנוכחי אמור לסיים את דרכו. גם בקרב מצביעי ימין ניתן לראות כי על אף הממשלה בראשות מפלגה מהצד הימני , ככמעט שליש (30%) מסכימים שאין לשלטון הנוכחי לגיטימציה שלטונית.
המדיניות הציבורית שיושמה בישראל להתמודד עם מגפת הקורונה כללה כאמור מגבלות שונות אשר פגעו בחופש הפרט של אזרחי המדינה. ממצאי המחקר מעידים כי רק 26.8% מהאוכלוסייה בישראל תומכת בטענה כי "למנהיגי המדינה הסמכות לקבוע מדיניות ציבורית המגבילה את חופש הפרט מכל סוג שהוא (לרבות שימוש באיכוני השב"כ למטרות בריאותיות)".
הפגיעה בחופש הפרט נבחנה במחקר זה בהקשר לשלושה פרמטרים: פגיעה בחופש הדת, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בחופש התנועה. ממצאי המחקר מעידים כי רוב מוחלט של הנשאלים תומכים (או לכל הפחות אינם דוחים) את הטענות כי למדינה אין לגיטימציה השלטונית לפגוע בחופש הדת (78.9%), בחופש העיסוק והפרנסה ( 80%) או בחופש התנועה (76.8%).
פער גדול נמצא בין המגזרים השונים בנוגע לשאלת האפליה והאכיפה הסלקטיבית בתקופת הקורונה. רוב גדול של מצביעי שמאל (77.9%) ומצביעי מרכז ( 76.3%) סברו כי מדיניות השלטון מפלה לטובה את המגזר החרדי. בעוד במגזר החרדי אחוז מזערי (2.3%) תמכו בטענה כי הם מופלים לטובה ואילו רובם המוחלט (77.3%) תמך בטענה כי דווקא האוכלוסייה החילונית מופלת לטובה בהשוואה למגזר החרדי.
נתוני המחקר מתבססים על סקר עמדות שנערך בקרב 739 אזרחים ישראלים מתוכם 135 מהמגזר הערבי (כ-18%). המחקר נערך בחודש מרץ 2021, בסמוך למערכת הבחירות שנערכה בישראל באותו החודש. הנשאלים נתבקשו להביע את עמדתם לגבי 15 טענות הקשורות ללגיטימיזציה שלטונית ולאמון הציבורי בראשי השלטון, תוך התייחסות לסוגיות הקשורות ליציבות שלטונית, מדיניות מפלה ולא שוויונית, פגיעה בחופש הפרט (תנועה, עיסוק, דת) ועוד. את המחקר ערך ד"ר ארז כהן, חוקר ומומחה למדיניות ציבורית ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל.
