מערכת 'חדשות ישראל'חברי הכנסת ביקשו לבחון אף את דחיית הפינוי למשך תקופת הליכי התכנון שצפויים לארוך מספר שנים, במהלכן ימצא מענה לפגיעה הקשה הצפויה לעיר אילת, כלכלתה ותושביה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "מבקשים מרה"מ להסכים על דחייה קריטית שגלומה בפיקוח נפש"
ועדת הכספים הזמנית, קיימה דיון ארוך לעניין השלכות סגירתו המידית של שדה דוב על העיר אילת. במהלך הדיון הציגו תושבי העיר, בעלי עסקים, חולים, ובכירים במערכת הבריאות את הנזק החמור הגלום בסגירה המידית של השדה, ללא תחליף הולם. חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד קראו לדחות את הפינוי עד לסיום הליכי התכנון, ואף הוצגו תוכניות המאפשרות את קיום שדה התעופה לצד הבניה החדשה. מנגד טענו במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. באי הכוח של בעלי הקרקעות בחרו שלא להגיע לדיון, למרות שהוזמנו.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "רבים מאתנו סבורים שהמשמעות של העניין הזה היא נזק בלתי הפיך לעיר אילת, במדינה נורמלית לא יכולים לאפשר את הדבר הזה. ישוב שנמצא בקצה המדינה ומוקף ב-3 מדינות, והמשמעות שיש פחות אנשים שיבואו היא קריטית. חלק מהחברים ביקשו ממני לקיים דיון על הנושא, למרות שאנחנו במציאות בה המדינה כמעט משותקת, אפשרו את הדיון. הממשלה יושבת על הנושא הזה, הם לא מעבירים את חוות הדעת, כי הם במהלך דיונים. לפני השאלה המשפטית, שהיא שאלה קשה, בכל מקרה גם אם ההחלטה שסוגרים את שדה דוב, מדובר על כמה שנים, לא משהו שקורה מחר. לסגור את שדה דוב ב-1 ליולי, זה חלם. למה צריך לעשות זאת מוקדם? יכול להיות שבמשך ה-3 שנים שיש עד לבנייה בפועל, נוכל להגיע להסכמות ונמנע מלהביא לאילת סבל רב. נציגי הקרקעות לא הגיעו כי כנראה אין להם מענה רציני להצעות".
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי: "שדה דוב מהווה עורק חיים לעיר אילת, כתחנה היחידה שיש לעיר אילת. טסים בו מיליון איש, בעורק הזה כל שנה 80 אלף טסים רק לטיפולים רפואיים, 150 כל יום. התוכנית נמצאת עכשיו בשלב הפקדה, בתוך תקופת ההתנגדויות. גם אם יתאמצו המהלך של האישורים ייקח שנתיים, ואחר כך יש את התכנון ואת בניית היחידות הקרובות, וכל זה איפה? בחלק הדרום מזרחי של המתחם, שטח שלא אמור להפריע כלל בעת הזו לפעילות השדה".
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "הביטחון של אילת הוא התיירות, אנחנו מוטרדים מאוד, יחד עם הסגירה של השדה תעופה באילת, מדובר ב-2 זעזועים תוך זמן קצר. כל הרגלי הנסיעה השתנו, התנועה האווירית כבר הצטמצמה, כרגע יש ירידה של 25% הסגירה של שדה דוב, יכולה להביא זאת ל-40% עד 60%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל. נתב"ג פקוק. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן, העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד בזה".
גלי בובטס, תושבת אילת, הסובלת ממחלת הסרטן: "אני מורה באילת, 20 שנה בעיר ומקווה שלא תאלצו אותי לעזוב אותה. ביום שישי האחרון נערכה מסיבת פרידה מרופא שמגיע פעם בשבועיים במשך 15 שנה לטפל בחולות סרטן שד באילת מתוך ציונות, הוא לא יוכל להגיע אם יצטרך לעבור דרך נתב"ג, נפרדנו ממנו. בשביל חולה שלא יכול לקבל את כל הטיפולים בבי"ח בעיר, זה מאלץ אותנו לעלות לטיפולים לא קלים למרכז הארץ. לנחות בשדה דוב, זה אומר להגיע לאסותא או איכילוב תוך כמה דקות מהשדה. אנחנו חייבים את השדה כדי לקבל טיפול שווה וטוב. אני רוצה להישאר לגור באילת ולהיות זכאית לטיפול רפואי, כמו שכל תושב בישראל זכאי לו. אם יסגר השדה, המרחקים יהיו לי מאוד קשים ולא אוכל להמשיך לגור שם".
ד"ר אלדר ברקוביץ, מנהל בי"ח יוספטל: "אין לנו שום חלופה למרות כל מיני הבטחות. במידה שנושא הסגירה חלוט, מה-1 ליולי אני לא יכול לספק שירותים באילת, מחצית מהרופאים מגיעים מת"א, הם לא יוכלו להגיע, כי אין להם טיסות. 60 רופאים לא יוכלו להגיע. יש 72 אנשים שתלויים ברופאים, ושאם לא יעשו בדיקת גסטרו בשבוע של הסגירה, הם נדחים בשלושה חודשים. הסגירה גורמת חד משמעית לפיקוח נפש".
דניאלה המר, משרד הביטחון: "אין לנו עמדה לגבי הפינוי. אבל נערכנו לפי כל ההוראות לפינוי ואנחנו לא יודעים אחרי ה-1 ביולי לתמוך בתעופה שתתקיים שם. הפעילות הביטחונית בשדה דוב עוברת לחצור, לו היו רוצים להמשיך את נושא התעופה, הצבא צריך פרק זמן להתארגן. אנחנו לא מסוגלים בפרק זמן כ"כ קצר להתארגן".
דניאל מלצר, אגף תקציבים: "פרויקט שדה הינו בעל השלכות עצומות, זה הרחבת פרויקט הדיור. ההחלטה על פינוי שדה דוב התקבלה פעם אחר פעם בממשלות שונות, בבג"ץ, נשקלו כל השיקולים, וחזרו על ההחלטה הזו. גם רה"מ היה בעד המהלך. לשינוי יש השלכות תקציביות משמעותיות".
ח"כ משה גפני: "תמונת המצב היא כזו – פגיעה בחולים, באזרחים, בתיירות, 3 שנים של הליכי תכנון הרי לא הולך לקרות כלום, למה שהשדה לא ימשיך לפעול?!"
צחי דוד, מנהל מקרקעי ישראל: "אנחנו חושבים שנכון לפנות את שדה דוב, מדובר על רצועה על חוף נמלה של ת"א. שדה דוב הוא שדה מיושן שאינו מזור לצרכי ישראל. הפקדנו בפועל לפני חודשיים תוכנית שקיבלה את כל השבחים וכוללת 16 אלף יחידות דיור, בתי מלון, שטחי מסחר, חצי מהיחידות דיור בר השגה. להחלטה שלא בונים 16 אלף יחידות יש השפעה גדולה על שוק הדיור. הכספים האלה נועדו לממן את העתקת מחנות צה"ל לנגב. התוכניות השלביות עולות ויורדות, תוכנית שלבית של השארת שדה תעופה לצד בינוי, זו תוכנית אחרת שייקח שנים לתכנן אותה".
יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אם צריך לסגור את השדה או לא, זה לא הדיון שלנו. אנחנו מבקשים מרה"מ דבר אחד – לדחות את הסגירה לכל הפחות עד ל-1 בינואר 2020, ואם ניתן אז עד קבלת כל האישורים בפועל. עד אז תתכנס הכנסת ותהייה ממשלה שתשב על המדוכה. הדחייה הזו היא קריטית, שמענו את הנזק הגדול ואת נושא פיקוח הנפש, לכן יש צורך בהסכמה של משרדי הממשלה. אני מזכיר לאוצר שאם הם יתנגדו, יהיו השלכות גם שהם יגיעו לכאן עם בקשות לקיצוצים. אני מבקש שתציגו מענה להצעה לדחות עד לינואר וכן לעניין הדחיה למשך הליכי התכנון".
בנוסף ציין ח"כ גפני כי לאחר קבלת מענה מצד רה"מ והגורמים הרלוונטיים תתכנס הוועדה שוב בשבוע הבא לדון בסוגיה.
