מערכת 'חדשות ישראל'עלייה בגודל אוכלוסיית קורמורן גדול בישראל: בספירה השנתית של קורמורן גדול (Phalacrocorax carbo) שנעשתה בינואר 2025 נצפו 23,468 פרטים חורפים בישראל. מספר הפרטים שנספרו השנה גדול מאשר בשנה שעברה, שבה החלה מגמה של עלייה באוכלוסיית הקורמורנים. היות שכך, גודל האוכלוסייה החורפת בישראל ב-2025 הוא הגדול ביותר בשני העשורים האחרונים.
הקורמורנים נספרו ב-16 אתרים ברחבי הארץ. ברובם נספרו יותר פרטים מאשר בעבר, פרט לעמק החולה והכנרת. האזורים שנסקרו: מדגה דן, שמורת טבע החולה, בטיחה, ירמוך, נהריים, גאון הירדן, איי ראש הנקרה, שמורת טבע עין אפק, נחל קישון, נחל חדרה, נחל אלכסנדר, מאגר זוהר, נחל ירקון, נחל שורק, מאגר תלמי יוסף ואילת והערבה.
ד״ר יפעת ארצי אקולוגית שמורת החולה ברשות הטבע והגנים משתפת: "הקורמורן הגדול הינו מין חורף בישראל, אנחנו מניחים כי השינוי בגודל האוכלוסייה קשור לעלייה בהצלחת הקינון של מין זה במושבות הקינון בשפך הדנובה וחופי הים השחור. הקורמורן חורף בישראל למשך כ-5 חודשים ומקננים בקיץ באוקראינה".
לפי ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN , קורמורן גדול מוגדר כמין שאינו בסכנת הכחדה עולמית ואזורית (LC). קורמורן גדול אינו מקנן בישראל, אך בעבר הוא היה חורף שכיח – בעיקר באגם החולה, בכנרת, בשפכי נחלים אל הים התיכון ובבריכות דגים. אלא שציד נרחב בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת אוכלוסייתו, ובמפקדי עופות המים בעשור 1975-1965 תועדו בכל שנה רק כמה עשרות קורמורנים חורפים בישראל.
בשנים שלאחר מכן החלה האוכלוסייה להתאושש. מאמצע שנות ה-80 חלה עלייה ניכרת במספר הפרטים, בד בבד עם עלייה בגודל האוכלוסיות באירופה, במיוחד במדינות שמהן נודדים קורמורנים החורפים בישראל. לשיא גודלה הגיעה האוכלוסייה החורפת ב-2004. בשנה זו תועדו כמעט 29,000 פרטים, אך אליה וקוץ בה: קורמורן גדול ניזון מדגים, ולכן גידול האוכלוסייה בעשורים האחרונים הגביר את החיכוך בין שומרי הטבע למגדלי הדגים בענף המדגה.
על רקע זה התירה רשות הטבע והגנים ממשק פעיל לצמצום נזקי הקורמורנים בבריכות דגים – בעיקר בירי מוגבל למטרת הטרדת הקורמורנים וגירושם מאתרי לינה סמוכים לאזורי מדגה. מאז ירד מספר הקורמורנים החורפים בישראל מדי שנה והתייצב בעשור האחרון, כפי שמלמדות תוצאות הספירות בשנים האחרונות.
הספירה השנתית מתקיימת בכל שנה בתחילת ינואר, עם תום נדידת הסתיו וטרם תחילת הנדידה באביב, והקורמורנים נספרים בזמן ההתכנסות אל אתרי הלינה בשעות אחר הצהריים, או ביציאה מהם בבוקר. הספירה נעשית בכל אתרי הלינה הנגישים סביב הכנרת ובכל אתרי הלינה הידועים בארץ: עמק החולה, עמק הירדן ועמק בית שאן, עמק זבולון, חוף הכרמל ועמק חפר, דרום מישור החוף והנגב, ואזור אילת. בספירה נבדקים שינויים בפריסת הקורמורנים ובנוכחותם באתרים טבעיים של שיחור מזון – הים והכנרת – והיא חלק מתוכנית הניטור של האוכלוסייה, שמטרתה לבחון את הצלחת פעולות הממשק.
כדי לקבל תמונה ארצית ועולמית מדויקת ככל שניתן על מצב המין, נעשית הספירה מדי שנה בעת ובעונה אחת, ובאותה התקופה שאוכלוסיית המין נספרת בכל רחבי אירופה.
