מערכת 'חדשות ישראל'שירות התעסוקה: העלייה במספר המתפטרים המאפיינת את השנים האחרונות הגיעה לשיאה דווקא מאז פרץ המשבר הקורונה, גם בקרב מרוויחי השכר הנמוך
בשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה במספר המתפטרים מרצון: לאחר שהמשק הגיע לשפל במספר תובעי אבטלה, במהלך העשור האחרון וביתר שאת משנת 2016 ואילך שיעור המתפטרים החל לעלות בצורה משמעותית. מצב זה מאפיין שוק עבודה הדוק שבו הכלכלה חזקה, המאופיינת בצמיחה, בשיעור אבטלה נמוך ושיעור גבוה של משרות פנויות – וכל זאת מוביל עובדים, בעיקר בעלי מיומנויות גבוהות במשלח אקדמי ומאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים, להחזיק בעמדת מיקוח שהובילה אותם להתפטר מרצון, על מנת להשיג הזדמנויות טובות יותר.
למרבה ההפתעה, מאז פרוץ משבר הקורונה נמשכה מגמת הגידול במספר המתפטרים אפילו בקרב מרוויחי שכר נמוך: מאז פרוץ המשבר, ולמרבה ההפתעה, נמשכה מגמת העלייה במספר המתפטרים ואף הגיעה לשיאה. העלייה במספר המתפטרים מקורה בעלייה שנרשמה בקרב הקבוצות החזקות, אך בעיקר בעלייה במספר המתפטרים מרוויחי שכר הנמוך, בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו אקונומיים פריפריאליים, אשר מאז פרוץ המשבר הצטרפו למגמה הקיימת, זאת לאחר שלאורך השנים שיעורי ההתפטרות בקרבם היו נמוכים.
ההסתברות להתפטרות עובד אקדמאי, בעל משלח יד אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות גבוהות ושל יהודי שאינו חרדי, תמיד גבוהה משמעותית משל מקביליו. אולם, מאז פרוץ המשבר, בעוד ההסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות לא השתנתה, ההסתברות להתפטרות של העובד שאינו אקדמאי, בעל משלח יד שאינו אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות נמוכות ושל חרדי וערבי עלתה משמעותית: קודם למשבר, במרבית המקרים המתפטרים באו מהקבוצות היותר חזקות ומיעוטם המוחלט באו מקרב הקבוצות היותר חלשות. מאז פרוץ המשבר, נרשם גידול משמעותי מאוד במספר המתפטרים מהקבוצות החלשות – קרי, עובדים שאינם אקדמאים, בעלי משלח יד שאינו אקדמי, בעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות, מאשכולות סוציו אקונומיים פריפריאליים וכן עובדים חרדים וערבים. למעשה, מספר המתפטרים מהקבוצות החזקות לא חווה שינוי משמעותי מאז פרוץ המשבר, זאת בניגוד לעלייה משמעותית בקרב המתפטרים מהקבוצות החלשות יותר.
ביטוי לכך ניתן בצמצום הפער בין הסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות להסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החלשות מאז שפרץ המשבר: אם קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד חסר מיומנויות דיגיטליות היו נמוכים ב-30% משל עובד בעל מיומנויות דיגיטליות, הרי שלאחר המשבר הפער ירד ל-21%. בדומה, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ללא השכלה אקדמית היו נמוכים ב-33.5% משל עובד אקדמאי – משפרץ המשבר ירד הפער ל -18.3%. כך גם, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ממשלח יד שאינו אקדמי היו נמוכים ב-77.8% משל עובד בעל משלח יד אקדמי, הרי שמשפרץ המשבר ירד הפער ל-47.2%. ביטוי נוסף לכך הוא, שאם לפני המשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ערבי היו נמוכים ב-117% משל עובד יהודי שאינו חרדי, הרי משפרץ המשבר הפער ירד ל-89%.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון. אולם לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה. מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה. לא רק במובן של השתלבות, אלא גם ובעיקר במובן של התמדה ומתן הזדמנויות לקידום תעסוקתי ולמוביליות בשוק העבודה. אני קורא לכל דורשי העבודה להסתייע במגוון התכניות של שירות התעסוקה, אם בייעוץ תעסוקתי, באימונים אישיים, בסדנאות לניהול קריירה ובהכשרות מקצועיות".
ממחקר מיוחד שמפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה עולה כי אחת המגמות המאפיינות את שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות היא עלייה במספר המתפטרים, יותר ויותר עובדים בישראל בחרו מרצון לעזוב את משרותיהם. קצב העלייה במספר המתפטרים גבר שעה שמספר דורשי העבודה המשיך לרדת, למעשה העלייה הגדולה במספר המתפטרים הגיעה לאחר שמספר תובעי האבטלה עמד על שיעור הנמוך ביותר אי פעם.
נתונים אלו עולים בקנה אחד עם חוסנה של הכלכלה הישראלית, שהייתה לשוק עבודה מהודק בו צמיחה גבוהה, אבטלה בשפל ושיעור משרות פנויות גבוה. בנסיבות שכאלה; שוק חזק עם משרות פנויות רבות – בוחרים לא מעט עובדים להתפטר מתוך ביטחון שיוכלו למצוא עבודה חלופית וייתכן שאף בשכר גבוה יותר. בעשור זה, רוב מוחלט של המתפטרים היו מרוויחי שכר גבוה, בעלי משלחי יד אקדמיים ומיומנויות עבודה גבוהות.
והנה, למרבה ההפתעה וחרף המשבר הכלכלי שפוקד את ישראל, כמו את מרבית מדינות העולם, מאז התפשטות מגפת הקורונה במרץ 2020 – נרשמה עלייה במספר ובשיעור המתפטרים מרצון. לא זו אף זו, אלא ששיעורם של המתפטרים בקרב דורשי העבודה הגיע לשיאו דווקא מאז פרץ משבר הקורונה – אם ב-2014 היוו המתפטרים 12.3% מקרב דורשי העבודה ועלה בהדרגה לאורך השנים, הרי שמאז שפרץ המשבר עומד שיעורם על 22.6% (ללא דו"ע שהוצאו לחל"ת), כאשר מרוויחי שכר נמוך הצטרפו גם הם למגמה הגוברת של ההתפטרות.
