אם רק תושבים שיצביעו בבחירות המקומיות יקבלו יום חופש, ניתן יהיה לצמצם את הנזק הכלכלי למשק בעד כ- 1 מיליארד שקל, לעומת נזק של 2 מיליארד שקל במידה ויתקיים יום שבתון מלא.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר המגזר העסקי, פנה לשר הפנים, ח"כ אריה דרעי וביקש ממנו לשנות את חוק הבחירות, כך שרק מי שיממש את זכותו להצביע בבחירות המקומיות ויציג בפני מקום העבודה אישור רשמי על כך שהצביע, יקבל יום חופש בתשלום מהמעסיק. מבדיקת התאחדות התעשיינים עולה, כי במידה ורק תושבים שינצלו את זכות ההצבעה שלהם בבחירות המקומיות יקבלו יום חופש (כפי שעולה מהצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן), ניתן יהיה לצמצם את הנזק הכלכלי למשק בעד כמיליארד שקל.
זאת לעומת נזק מלא של 2 מיליארד שקל למשק הישראלי כתוצאה מיום שבתון רגיל, בו כל התושבים יקבלו יום חופש במסגרת יום הבחירות המקומיות, גם אם בחרו שלא להצביע.
חישוב אחוז צמצום הנזק, מתבסס על היקף הבוחרים בבחירות המקומיות ב- 2013, אז בחרו ללכת ולהצביע רק 51.1% מכלל תושבי מדינת ישראל. במידה ואחוז הצבעה זה יישמר גם השנה, והחוק יתוקן כך שכל התושבים שבחרו לא להצביע לא יקבלו יום חופש, הנזק הכלכלי למשק יצטמצם בכ – 48.9%.
גם במקרה קיצוני, ובו אחוז ההצבעה לרשויות המקומיות ישתווה לאחוז ההצבעה לבחירות הארציות, שעמד ב- 2015 על 72.34%, עדיין ייחסך למשק הישראלי נזק בהיקף עצום של 0.6 מיליארד שקל. כאשר היקף צמצום הנזק יעמוד על 27.6%.
שרגא ברוש כתב בפנייתו לשר דרעי כי "בהתחשב בעובדה כי העלות למשק בגין יום השבתון ביום הבחירות מגיעה ל- 2 מיליארד שקל, והמימון של המיליארדים הללו מוטל ללא כל הצדקה על כתפי המעסיקים- מן הדין והצדק לתקן את החוק. יש לשנות את החוק כך, שהזכאות ליום השבתון תהיה מותנית בהצגת אישור הצבעה במקום העבודה. הותרת ניסוח החוק על כנו וכן כל קביעה פרשנית אחרת תחרוג ממטרת השבתון ותפגע בעקרונות המשפט המנהלי המחייב, בין השאר, סבירות ומידתיות, ותהווה פגיעה נוספת, חמורה ומיותרת במשק ובקניינם של המעסיקים בישראל".
ברוש ציין בנוסף במכתבו כי גם ארגון נשיאות הארגונים העסקיים, בו חברים ראשי המגזר העסקי בישראל, תומך בתיקון החוק והצעת חוק של ח"כ רועי פולקמן, אשר מבקשת לתקן את החוק כאמור.
תוספת העלות עבור יום שבתון בשל בחירות נאמדת בכ- 2 מיליארד ש"ח מצד עלות תשלומי השכר לשכירים, כיוון שיום שבתון בשל בחירות הינו, למעשה, יום חופש בתשלום. תחשיב זה מבוסס על נתוני עלות שכר לשכירים, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי. בנוסף, הונח כי כל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא, וכי שכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. לפיכך, העלות הכוללת למעסיקים במשק מחושבת על בסיס סך השכירים במשק, בין אם לקחו יום חופש או עבדו. עלות זו איננה לוקחת בחשבון את האפקט החיובי של יום השבתון, במהלכו צפויה בפעילות מוגברת בעיקר בענפי המסחר והשירותים, אלא כולל את העלות הישירה של השכר בלבד.
יש לציין כי גם במקרה קיצוני, ובו אחוז ההצבעה לרשויות המקומיות יעלה מעבר לאחוז ההצבעה של הבחירות הארציות, לכ- 85%, עדיין ייחסך למשק הישראלי נזק בהיקף עצום של כ- 0.3 מיליארד שקל. כאשר היקף צמצום הנזק יעמוד על כ- 15%.
