ישראל מזדקנת- קצב הגידול של בני 65+ כפול מזה של האוכלוסייה הכללית, כל זקן שלישי מדווח על תחושת בדידות – המספרים עולים ככל שהגיל עולה. העיר הזקנה בישראל-בת ים, העיר הצעירה ביותר – מודיעין עילית .
חלק הולך וגדל של בני +65 – ילידי ישראל,רמת ההשכלה עולה,עלייה גם במספר מחזיקי רישיון הנהיגה בקרב בני +65. 86% מרוצים מחייהם באופן כללי,
69% מרוצים ממצבם הכלכלי.
תחזית לעשורים הקרובים – גידול משמעותי בקצב ההזדקנות של האוכלוסייה הערבית בישראל
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מפרסם את שנתון הזקנה לשנת 2017. זה הוא השנתון העשרים במספר שמפרסם המכון, אשר מרכז את מירב הנתונים על זקנים בישראל ומהווה משאב מרכזי לעוסקים בתחום הזיקנה. ניתוח הנתונים נעשה במיוחד לצורך השנתון ומתבסס על שיתופי פעולה עם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד.
ממצאים מתוך השנתון :
- קצב הגידול של האוכלוסייה המבוגרת בישראל –ישראל מזדקנת. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.8, ואוכלוסיית בני +65 גדלה פי 11 (מ-85,200 ל-978,400 בני +65, בסוף שנת 2016); כלומר, קצב הגידול של בני+65 היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית עם זאת חלקם של בני +65 בכלל האוכלוסייה (אחוז בני +65 מהאוכלוסייה – 11.3%) נמוך ממדינות מערביות אחרות (שלהן דפוסי תוחלת חיים דומה לישראל) בגלל שיעור פריון גבוה יותר. בגלל הזדקנות דור הבייבי-בום (ילידי 1950-1945 שעוברים עכשיו את גיל 65) רואים גידול בחלקם היחסי של הזקנים הצעירים (בני 74-65) מכלל הזקנים. בעוד כעשור נראה גידול בחלקם של הזקנים המבוגרים יותר.
- חלק גדול יותר מבני +65 הם ילידי ישראל. כרבע מבני +65 (יהודים ואחרים) הם ילידי ישראל. בשנת 1960 3% היו ילידי ישראל (לוחות 1.13 ו-1.14). המשמעות היא שהזקנים של היום מעורים יותר בתרבות המקומית, גדלו והתחנכו במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך של המדינה.
- רמת ההשכלה עולה (לוח 3.1). כיום (2016) ל-44% מבני +65 13 שנות לימוד ומעלה. ב-1970 11% מבני +65 היו עם 13 שנות לימוד ומעלה. בהשוואה לכלל האוכלוסייה: כיום 44% מבני +65 לעומת 49% באוכלוסייה בעלי 13 שנות לימוד ומעלה. ב-2010 34% לעומת 44% באוכלוסייה.
- עלייה במספר בעלי רישיון נהיגה בקרב בני +65: ב-2003 ל- 28% מבני +65 היה רישיון ובהשוואה עם כלל האוכלוסייה ל-64% מבני +17. כיום (2016) ל-49% מבני +65 יש רישיון ול-70% מבני +17. עם זאת, 26% מבני +65 שיש להם רישיון אינם נוהגים כלל, 48% מבני +75 ובהשוואה עם כלל האוכלוסייה, 8% מבני +20
- עלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות של בני +65 בכוח העבודה: בשנת 2000 שיעור ההשתתפות היה 8.5%; ב-2010 12.3% וב-2016 21%
- בדידות בקרב בני +65 – נושא הבדידות מהווה סוגיה חשובה בהתמודדות עם אתגרי הזיקנה. שיעור המדווחים על בדידות עולה עם הגיל: 34% מבני +65 דיווחו על הרגשת בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות; 42% מבני +75ו-24% מבני +20
- פנסיות – חלקם של הזקנים (נשים בנות +62 וגברים בני +67) שאינם עובדים ומקבלים פנסיה תעסוקתית עולה מ-33.7% ב-2005 ל-41.2% ב-2016
- תוחלת חיים בישראל – ממשיכה לעלות בהתמדה. תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל עומדת על 84.2 שנים (נכון לשנת 2016). תוחלת החיים של גברים – 80.07.
- ערים זקנות/ערים צעירות – העיר הזקנה ביותר היא בת ים 21.3% ; הצעירה ביותר היא מודיעין עילית 0.8%. בתל אביב 15.1%, בחיפה 20.1% ובירושלים 9%
- שביעות רצון מהחיים – 86.3% מבני ובנות ה 65+ מרוצים מחייהם באופן כללי. 68.6% מרוצים ממצבם הכלכלי
- בני +65 וטכנולוגיה – יותר בני +65 משתמשים במחשבים ובאינטרנט מבעבר. 47.7% מבני +65 משתמשים במחשב לעומת 26.9% בשנת 2009. השימוש העיקרי באינטרנט הוא לצורך חיפוש מידע (91.7% מהמשתמשים) ודואר אלקטרוני (76.3%). 40% שילמו חשבונות באינטרנט ו-32.2% השתמשו בשירותי ממשל מקוונים.
יצוין כי הפרק בשנתון שעוסק בתחזיות לגבי אוכלוסיית ה 65+ מגלה כמה תובנות חשובות. אחת מהן הינה ההערכה כי ההזדקנות העתידית המהירה של האוכלוסייה הערבית בשני העשורים הקרובים תהיה משמעותית מאד. מדובר בשינוי משמעותי שיחייב, על פי עורכי המחקר, התייחסות של מערכת השירותים והתמודדות עם השינוי הזה.
מנכ"ל מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, פרופ' מייקל הרטל: "השנתון הוא משאב לאומי, גדוש במידע חיוני בתחום הזיקנה. הוא פתוח על שולחנו של כל מי שעוסק בתחום בישראל."
ד"ר יצחק שנור, חוקר זיקנה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מעורכי שנתון הזקנה : "בעשרים השנים בהן אנו מפרסמים את השנתון הוא הפך להיות כלי שימושי מאין כמוהו למתכנני שירותים, קובעי מדיניות ואנשי מחקר. השנתון מספק את תשתית הנתונים המפורטת והנחוצה לכל דיון בנושא הזיקנה. אנו עדים לגידול מהיר מאד באוכלוסייה בכלל ובאוכלוסיית הזקנים בפרט והדבר יוצר עומס על תשתיות מערכות השירותים, שאינן גדלות בהתאם."
עורכי שנתון הזקנה: ג'ני ברודסקי, ד"ר יצחק שנוּר, שמואל באר – מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
