מערכת 'חדשות ישראל'שרת הפנים איילת שקד אמרה היום (ג'), במסגרת כנס "עיר העתיד" בפתח תקווה, כי "זה לא ריאלי לחלום על ירידת מחירי דירות, אני לא חושבת שזה יקרה בשנים הקרובות, אני אומרת בכנות. אנחנו נאבקים לעצור או למתן את העלייה הנוכחית. בשנתיים האחרונות הממשלה פשוט לא בנתה מספיק, לא שיווקה מספיק, לא תכננה מספיק ואנחנו עכשיו משלמים מחירים מאוד יקרים".
עוד חשפה שקד כי בכוונתה לאפשר גביית היטל השבחה על ידי הרשויות המקומיות במסגרת התוכנית החלופית שהציגה לתמ"א 38: "אחת הסיבות שתמ"א 38 לא הצליחה לגמרי, היא שלא היה היטל השבחה ובהצעה כן הכנסנו היטל. זו יוזמה של האוצר שחושב שזה יהיה התמריץ לבנייה רחבה יותר, ואנחנו הסכמנו איתם. כל החלטה מתקבלת לפי הפרספקטיבה של איך אפשר לבנות הכי הרבה. החלופה נועדה שלראש העיר תהיה מוטיבציה יותר גבוהה להשתמש בתוכנית. אפשר לבנות 400%, וגם לשלב מבני ציבור. בנוסף ניתן יהיה להטיל על התוכניות היטל השבחה. זה גם משמש להתחדשות עירונית וגם לחיזוק מבנים ואנחנו מקווים שישתמשו בזה יותר. ראש עיר שירצה להמשיך עם תמ"א 38 יכול לעשות זאת".
על החלטתה לחדש את פעילות הותמ"ל (הועדה הארצית לתכנון ובניה, א"ב) אמרה כי "זו תחרות לוועדות המחוזיות, בעצם קיומו, הותמ"ל משפר את העבודה של הוועדות המחוזיות. יש לנו הרבה מה לעשות במחוזיות אבל מאוד חשוב שלכל ועדה כזאת תהיה תחרות. מעבר לכך, זה כלי תכנוני מהיר. אנחנו שמים דגש על התחדשות ופיתוח סביב המטרו אבל גם לציבור הכללי צריך להגדיל משמעותית את ההיצע ואין פתרונות קסם".
על הרפורמה לייקור הארנונה למגורים, שבסופו של דבר הוצאה מטיוטת חוק ההסדרים אמרה שקד כי מטרת המהלך הייתה לעודד את הרשויות להרחיב הבניה למגורים, אך בסופו של דבר "המהלך עורר התנגדות חריפה בשלטון המקומי, שכן הגדלת המס על המגורים לא פיצתה את ברשויות על הפסדיהן מהוזלת הארנונה על שטחי תעסוקה ומסחר. יחד עם זאת, כל ראש עיר שרוצה לייקר את הארנונה למגורים בעיר שלו יכול לעשות זאת, ויקבך את הגיבוי של משרד הפנים".
את הכנס פתח ראש העיר פתח תקוה, רמי גרינברג שאמר כי "בפתח תקוה יש הרבה עוצמות והרבה אתגרים, במיוחד בתחום ההתחדשות ועל כן, עם כניסתי לתפקיד הקמתי את מנהלת כרמים כדי שתקדם נושא חשוב זה יחד עם כלל גורמי ההנדסה בעירייה. התחדשות עירונית היא כורח המציאות והיא זו שתאפשר איכות חיים ובטיחות עבור התושבים שגרים מבנים רעועים. לצד זאת אנחנו דואגים לשדרוג, חידוש והתאמת התשתיות בכל פרמטר ולא מתפרשים בנושא. כדי לתמוך בהתחדשות אנחנו נותנים מענה מואץ במבני ציבור, מבני חינוך, טיפות חלב, תשתיות תנועתיות, את הרק"ל, המטרו והתחנה המרכזית החדשה ועוד. במסגרת הפעילות שלנו בנושא אנחנו פועלים מול הדיירים ומקנים להם וודאות במהלך המשמעותי של חייהם".
ראש מנהלת כרמים להתחדשות עירונית, נעם סלע, סיפר כי כשנכנס לתפקידו לפני כשנה נתקל בפרויקטים שהתחילו לפני 10 שנים וחלקם אף בשנות ה-90. "התהליך מיום הגשת התוכנית ועד קבלת המלצה מהוועדה המקומית היה לוקח בעבר 3-4 שנים. אנחנו קיצרנו אותו לשנה בלבד. ברמת הביצוע, התנופה בעיר היא דרמטית. אנו מקדמים 42 פרויקטים עם 16,492 אלף יח"ד, 4,311 יח"ד קיימות ו12,185 שמתווספות". ב-2020 אישרנו 1,612 יחידות דיור, וב-2021 היעד שלנו הוא 5,000 דירות. זאת תמונת המהפכה. בנינו אמון מול התושבים על מנת לספק להם ודאות, ועל ידי שיתוף הדוק, אנו מקדמים את הביצוע באופן מדוקדק, מוקפד ומהיר".
יעל סלומון, מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון אמרה: "מערכת המטרו צפויה להוביל 800 אלף תושבים ביום. תמ"א 70, התוכנית למרחב תחנות המטרו, תתרום מאד לקידום ההתחדשות העירונית באזורים שבהם היא תחול ותשפיע על עליית ערך הקרקע, אם כי באופן שונה על כל אחד מהמרחבים. במרכז מטרופולין תל אביב אנו צופים עלייה של 4%, בטבעת השניה עליה של 8% ואלו בפתח תקווה אנו צופים עלייה של 12% בשווי הקרקע. התוכנית פותחת את המטרופולין ממקום למקום ואזור לאזור, ואפשר יהיה לוותר על הרכב הפרטי. שכונת רמת ורבר למשל, ברגע שיש שכונה שנשענת על תחנת מטרו, אפשר יהיה להפחית בה תקני חניה".
שירה ברנד, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז: "אנחנו סומכים על שיקול הדעת של ראש העיר המינהלת והצוות המקצועי, אבל הרבה פעמים יש סוג של התאהבות בתכנון וכשמזיזים פינה קטנה יש כעס. לעתים אנו מחליטים להפחית כמה עשרות דירות מתוכנית. ברור שלגיטימי שיזם ירצה להיות עם הרווח הגדול ביותר אבל הפרויקט צריך להיות איכותי . הרבה פעמים חושבים שאפשר לתת איכות חיים טובה יותר בלי להגיע לצפיפות של 60 דירות לדונם. הצפיפות עלולה לייצר מקום מגורים לא איכותי ולהפוך מצוקה אחת למצוקה שניה, זה משהו שאנו עלולים לבכות עליו שנים. הציפיה שלנו שבאזור שהוא על תוואי התחבורה הציבורית לא צריך שני מקומות חניה ליחידת דיור. צריך שנהיה כמו הערים המתוקנות בעולם ומי שיושב על הרק"ל והתח"צ יכול לרדת במספרי מקומות החניה. בפתח תקווה ספציפית יש נושא אחר של התחבורה הציבורית בשבת ואנחנו צריכים לראות מה עושים עם זה אבל עדיין נצטרך לתת הרבה פחות מקומות חניה".
ד"ר רינה דגני , יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה ביקרה את דבריה של ברנד ואמרה: "הגיע הזמן שיבינו שאין יותר דבר כזה שנקרא צפיפות שלילית. צריך להסתכל על הדברים אחרת. פתח תקווה נמצאת במקום טוב באמצע עם פוטנציאל מאד גבוה להתחדשות עירונית. אמרנו את זה פעם על רמת גן. המספרים אומרים כי בסה"כ בפתח תקווה יש 9500 בניינים. לפני 1980 היו כ-6000 בניינים. אלה הבניינים הפוטנציאלים להתחדשות עירונית. בנושא התכנון והשימושים המעורבים צריך לשים לב שלא בכל מקום צריך לשלב כמו מנטרה בכל התוכניות שימושים מעורבים".
עמי פליישר סמנכ"ל פיתוח עסקי תדהר: "להוריד את היטל ההשבחה זו טעות. העירייה צריכה את היטל ההשבחה כדי לתמוך בכל אותם תושבים שיבואו לגור בעיר ובתושבים הקיימים. אנו כיזמים מעדיפים לדעת שיש מספיק זכויות כדי לא לוותר על היטל השבחה, רק תנו לנו ודאות. אנחנו ב-2021 ומתכננים כעת בניינים שיהיו כאן 100 שנה קדימה, לכן צריך לחשוב באחריות מי יגור בבניינים ומה יהיו צורכי הדיור. השיחה על המכפילים היא עכשווית אבל צריך לחשוב מה תהיה כמות האוכלוסיה בעוד חמישים שנה ויותר".
