״מדובר בתהליך אישי ממושך ובהחלטה אישית ופרטית. מי שהכריע את הכף היה הבן שלי שאמר 'אני מרגיש שמיצית את היכולת שלך לשנות את השיח. אין ספק שאת יכולה עדיין לעשות טוב, אבל זה לא יהיה משנה מערכה כפי שהיה בעבר.'"
יחימוביץ היתה עיתונאית בכירה בחדשות ערוץ 2 לפני שנבחרה לכנסת במרץ 2006. נחשבת מחוקקת פוריה, ו- 69 חוקים שיזמה, רובם בענייני כלכלה, חברה, שוויון, מנהל תקין וטוהר המידות – נכנסו לספר החוקים.
במהלך השנים סרבה שוב ושוב להצעות נתניהו להצטרף לממשלתו ולכהן כשרה, אך מלאה תפקידים בכירים בכנסת, בהם יו"ר ועדת האתיקה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ופעמיים יו"ר האופוזיציה. עיקר עבודתה הפרלמנטרית היה בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והבטחון. כמו כן עמדה בראש ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ ובטחון של ביקורת המדינה. היא כיהנה כיו"ר מפלגת העבודה.
שלי: "אני אסירת תודה על הזכות שנתנה לי לשרת את הציבור ברוח אמונותי. לרגע לא הפסקתי לאהוב את העבודה הפרלמנטרית, ואני גאה בהישגי בה, אך עייפתי מאוד מהחלק הפוליטי. פוליטיקה היא כלי חיוני למימוש השקפת עולם, אך האיזון בינה ובין תכליתה הופר קשות בשנה האחרונה, והדבר יצר אצלי תחושת מועקה. בימים כתיקונם הייתי נלהבת לצלוח את המשבר, אבל לצערי זה לא כך."
בהודעתה מבקשת יחימוביץ להדגיש כי מחוייבותה למפלגת העבודה ולערכיה נשארה כשהיתה, וכי תתמוך בעמיר פרץ ותעשה כל שתוכל להצלחתו ולהצלחת מפלגתה בבחירות.