הפסקת עשר היא פרק הזמן שלו מצפה כל תלמיד בית ספר, לעיתים בגלל שמדובר בקו המחלק את יום הלימודים לשניים, לעיתים בגלל הרעב, ולעיתים בגלל שאתה יודע מה מצפה בכריכים שהבאת לארוחת הצהריים. זהו בדיוק הרגע להזכיר את גדולתו ותפארתו של הכריך, ילד שמקבל כריך לבית ספר מקבל בעצם שיעור לחיים – וצריך ללמוד ממנו להעריך את עצם הרעיון של ארוחה בין שתי פרוסות לחם דרך הכריך לבית ספר. וכריך טוב הוא בדיוק כזה – ארוחה בין שתי פרוסות לחם (או בתוך לחמניה, ג'בטה, או פיתה, אם תרצו), והוא צריך להיבנות כארוחה. במהלך עבודתי, בזמן לימודי התואר, ברשת בתי קפה ישראלית לימדו אותי על העקרון של ארוחה שלמה בכריך – כריך טוב צריך להכיל מנה עיקרית, רוטב שמתלווה אליה בצורה מיטבית, ותוספות כגון ירקות או קטניות (שעועית, אפונה, חומוס וכו').
אז איך נבנה את הכריך המושלם לבית הספר?
מתחילים מלחשוב על הלחם עצמו, קחו בחשבון מה האדם שעתיד לאכול את הכריך אוהב, איזה לחם יהיה עבורם הטעים ביותר, והחלו את בניית הכריך מהבסיס שלו – הלחם. הבחירה היא לא רק בין סוגי הבצק, אלא גם בין לחם פרוס ללחמניה או אפילו פיתה/טורטיה. המבחר כיום הוא מדהים, ישנם סוגי לחמים ולחמניות שונים, ועל כן הבחירה לפעמים קשה.
לאחר שבחרנו את הלחם הבחירה הברורה הבאה היא המרכיב העיקרי בכריך, האם נרצה להכין מנת חזה עוף בתיבול כלשהו, או שניצל (עוף או בקר), ואולי נרצה לבחור נקניקים או פסטרמה כלשהי מנתח טוב. הבחירה, שוב, צריכה לקחת בחשבון את טעמו של מי שיאכל את הכריך, אך הפעם גם את מגבלות היכולת והתקציב שלנו. רעיון מעניין הוא לשלב בכריך מנה אהובה, כמו קציצות ברוטב שאוהבים או עוף מוקפץ עם ירקות בסגנון שאוהבים. כריך כזה מובטח שיגרום למי שעתיד לאכול אותו להזיל ריר במהלך כל היום עד לרגע שיזכה לנעוץ שיניו בכריך, והריח, הו הריח.
הרוטב הוא החלק הבא של הכריך, אלא אם בחרנו במנה מוכנה (קציצות ברוטב או מוקפץ וכו') הכוללת רוטב משל עצמה, הכי מומלץ להתאים את הרוטב למרכיב העיקרי, כמובן, למשל: רוטב חמאת בוטנים פחות יתאים לכריך טונה, בגלל שהטעמים מאד מתנגשים. נסו לחשוב מהו הרוטב (או הממרח, אגב) המתאים ביותר למרכיב העיקרי בכריך.
בסופו של דבר נחשוב על תוספות, פה פשוט בחרו את הירקות הטריים והטובים ביותר, ובתיאבון.