במסגרת תוכנית הצלה למניעת מצב חירום של המעסיקים, שתזרים 100 מיליארד שקל למשק, עובדים ימשיכו לקבל משכורת שתמומן בחלקה על ידי המדינה, וכל עסק במדינת ישראל כולל מסעדות, אולמות אירועים, ברים מכוני כושר, חברות תעשייתיות וכדומה יקבל פיצוי כספי מיידי מהמדינה, ופטור מוחלט מתשלומי ארנונה וביטוח לאומי
נשיאות העסקים והמעסיקים, הארגון הגדול במדינה המייצג 80% מהמגזר העסקי, של התאחדות התעשיינים שבראשה הנשיא ד"ר רון תומר ואיגוד לשכות המסחר שבראשו הנשיא עו"ד אוריאל לין, קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, ישראל כ"ץ, להכריז באופן מיידי על מצב חירום כלכלי- ולהזרים במסגרת תוכנית כלכלית 100 מיליארד שקל למשק.
במסגרת מצב החירום, על פי תוכנית ההצלה של המעסיקים שנכתבה ביחד עם לשכת רואי החשבון- תוענק רשת חירום סוציאלית לעובדים (בדומה למודל הגרמני) ותוענק רשת חירום למעסיקים, אשר תזרים אליהם מענקים כספיים מיידים מטעם המדינה – הן מענקים להעסקת עובדים והן מענקים להמשך פעילות העסק. כמו כן התוכנית תפחית ותקל על מערך התשלומים שלהם – כולל ביטול תשלומי ארנונה וביטוח לאומי.
תוכנית ההצלה מתייחסת לכלל העסקים במדינת ישראל- החל ממסעדות, ברים, מכוני כושר, אולמות אירועים, עובדי במה ומשחק וכלה בחברות תעשייתיות ועסקיות אשר נקלעו למצוקה.
לדברי נשיא התאחדות התעשיינים "רק תוכנית כלכלית אמיצה ונדיבה, שתזרים כ-100 מיליארד שקל למשק, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה"
נשיא איגוד לשכות המסחר וסיף ואמר כי "על ראש הממשלה ושר האוצר ליטול את המושכות במלוא מובן המילה, על מנת לקדם ביחד עם ארגוני המעסיקים את התכנית הכלכלית שיש בה גם חזון, גם מעוף וגם שהיא ברת ביצוע. אנו זקוקים ליותר אומץ בקבלת ההחלטות, שכן המצב הוא מצב חירום"
התוכנית הוגשה לראש הממשלה ולשר האוצר ליישום מיידי להצלת המשק מקריסה כלכלית מוחלטת.
עיקרי תוכנית המעסיקים:
כל עובד ימשיך לקבל משכורת – וימשיך להחזיק בעבודתו, גם בחלקיות משרה, כאשר המדינה תממן את ההשלמה למשכורת (במקום תשלומי אבטלה או חל"ת). כך שכר העובד יהיה גבוה יותר מאשר סכום הכסף שהיה מקבל בחל"ת והוצאות המדינה קטנות יותר. כמו כן נשמרים יחסי עובד-מעביד לאורך כל התקופה. (בדומה למודל הגרמני).
כל עסק יקבל מהמדינה מענק כספי מיידי של 50% מהיקף הפעילות העסקית בשל ירידה במכירות (פיצוי על ירידה במחזור), והיתרה של הפיצוי תתקבל בסיום בחינת נתוני החברה.
מענק מדינה בגובה 2,500 שקל לשימור עובדים למעסיקים, על מנת שיימנעו מלפטר עובדים או להוציא אותם לחל"ת- המענק יוענק אך ורק לעסקים שישמרו לפחות 60% ממצבת העובדים המקורית, ושנפגעו ממשבר הקורונה (כדי למנוע מקרים שבהם חברות היו זכאיות לקבל מענק על אף שלא נפגעו כלכלית).
מעסיק ישלם מע"מ אך ורק על בסיס מזומן – הדבר יאפשר לו שיפור בנזילות הכספית, אשר חיונית בימים אלו של משבר כלכלי.
הפחתת מס החברות לכלל המשק ל- 20%, לעומת 23% כיום- דבר אשר יגדיל את הנזילות הכספית של העסק.
לבטל את תשלומי העסקים לביטוח לאומי – מדובר בסכומים ניכרים שכל מעסיק משלם על העובדים ויש לוותר עליהם בתקופה קשה זו.
הארכת תקופת הפטור מתשלומי ארנונה והקפאת העלאת תעריפי הארנונה לכל שנת 2021- מדובר במס משמעותי על עסקים בישראל, ויש להמשיך את מגמת הפטור באופן אשר יקל כלכלית על המשך פעילותם.
מוסר תשלומים חדש, שיאפשר לספקים של מערכת הבריאות לקבל את כספם באופן מיידי – זאת בניגוד למצב כיום, אשר מאפשר למערכת הבריאות לשלם לספקיה רק תוך 3 חודשים או יותר. (כיום מערכת הבריאות מוחרגת מחוק מוסר תשלומים).
לקזז רווחי עסק מ-2019 עם הפסדי עסק ב- 2020 ובכך להפחית את תשלומי המיסים של העסק למדינה- ולהגדיל את נזילות הכספים.
הפחתת בירוקרטיה ורגולציה לעסקים – כל משרד ממשלתי יחויב בהפחתת נטל רגולטורי בהיקף של 25%. כל משרד ממשלתי יצטרך להציג תוכנית לביטול מיידי של 5 חסמים רגולטוריים לעסקים. ליישום התוכנית יגובש צוות בין-משרדי עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה והמעסיקים- אשר יציג את מסקנותיו עד ספטמבר 2020.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "אנו נמצאים כפסע מקריסת הכלכלה הישראלית- רק תוכנית כלכלית אמיצה ונדיבה, שתזרים כ- 100 מיליארד שקל למשק, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה. ארגוני המעסיקים רתמו לתוכנית הזו את מיטב ניסיונם והיכרותם האישית עם העסקים במשק ומקווים ומאמינים שממשלת ישראל ביחד אתנו תייצר את התוכנית הנכונה. אין לנו מרווח לטעויות- כל טעות עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך ובכייה לדורות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "על ראש הממשלה ושר האוצר ליטול את המושכות במלוא מובן המילה, על מנת לקדם ביחד עם ארגוני המעסיקים את התכנית הכלכלית שיש בה גם חזון, גם מעוף וגם שהיא ברת ביצוע. בנוסף להזרמת תקציבים, יש לבצע צעדים משלימים כדי שההשקעה הכספית תמוצה במלואה. התכנית שהגשנו, בין השאר, מתמקדת גם בצעדים אותם צריך לנקוט על מנת באמת לייצר מקומות עבודה במשק, בנוסף להזרמת כספים. כמוכן, אנו חייבים להתמקד בצמצום ממדי האבטלה גם בפעולות הכשרה והסבה מסיביות וגם ביצירת מקומות עבודה חדשים. התכנית המוצעת ניתנת לביצוע אך אנו זקוקים ליותר מעוף ויותר אומץ בקבלת ההחלטות, שכן המצב הוא מצב חירום".