מערכת 'חדשות ישראל'מאז החל מבצע החיסונים הגדול חוסנו למעלה מחצי מיליון ישראלים מפני נגיף הקורונה ואלו חדשות טובות במיוחד. אך יחד עם זאת, ממש באותו היום בו החל המבצע הישראלי נתגלה "המוטציה האנגלית" וימים בודדים אח"כ גם "המוטציה הדרום-אפריקאית" ורבים חוששים כי הן מאיימות על השפעת החיסונים בעולם. שוחחנו עם פרופ' ג'וני גרשוני מבית הספר לביו-רפואה וחקר הסרטן ע"ש שמוניס, הפקולטה למדעי החיים, באוניברסיטת תל אביב שיסביר לנו על המוטציות החדשות.
פרופק גרשוני, מהי מוטציה?
הנגיפים כותבים את המורשת שלהם בשפת ה RNA הבנויה מ 4 אותיות – G A U C. הגנום – כלל הגנים של נגיף הקורונה כתוב ב – 30,000 אותיות RNA. בכל פעם שהנגיף משתכפל, עליו להעתיק את כל הגנום, 30,000 אותיות, אחת אחת וללא טעות. כך, ברור שככל שמרבים להעתיק את הגנום, להשתכפל ולהתרבות, כן הסיכויים לטעות ולהחליף בשגגה אות נכונה באות שגויה. לכן אין זה מפליא שעם העלייה במספר המודבקים בעולם, כן מצטברים נגיפי קורונה עם שגיאות פה ושם ב- RNA שלהם. לשגיאות אלה אנו קוראים "מוטציות" ולנגיפים הנושאים מוטציות אלה קוראים נגיפים או זנים מוטנטיים.
הופעת מוטציות בנגיפי קורונה מעוררת מספר שאלות.
איך מוטציה ב-RNA של הנגיף מתבטאת?
מה השפעת המוטציה? האם היא תביא למחלה יותר קשה? להדבקה יותר גדולה? האם נגיפים מוטנטיים יהיו עמידים בפני החיסון לקורונה?
מתכון ה RNA של הנגיף מנחה את התאים המודבקים ליצור חלבונים שבונים את הנגיפים המשתכפלים. מוטציות ב RNA יכולות להביא ליצירת חלבוני נגיף שגויים בהתאם. השגיאות בחלבונים יכולות להכשיל את החלבון ולפסול אותו. אולם לפעמים שגיאה, של המוטציה, מביאה לשיפור תפקוד החלבון ונותנת לנגיף המוטנטי יתרון מסוים לעומת הנגיפים המקוריים. בזכות היתרון, הזן המוטנטי יכול להתרבות באוכלוסייה באופן מעודף וייהפך לזן השכיח בין הנגיפים, עד להופעת מוטציה חדשה עם יתרון חדש שיחליף את קודמו. כך מוטציה אחרי מוטציה הנגיפים משתנים ומשתפרים.
מאז התפרצות מגפת הקורונה נגיף הקורונה צובר מוטציות, כל הזמן. זהו תהליך טבעי, אקראי וצפוי. לאחרונה הופיעו שני זני קורונה חדשים, אחד באנגליה והשני בדרום אפריקה. בכל אחד הצטברו מספר מוטציות וחלקם אף משותפות ביניהם. במיוחד מעניינות המוטציות בחלבון היתד, ה SPIKE, שבמעטפת של הנגיף – הקוצים האופייניים שלו. שינויים בחלבון זה עלייה ו"קוץ" בה! הלא חלבון זה הוא הנקשר לקולטן הנגיף המצוי בתא המטרה שהנגיף יכול להדביק. שינוי באתר קישור הקולטן יכול לשבש את ה SPIKE עד כדי לא יכיר ולא יקשור את הקולטן – דבר שימנע מהנגיף להדביק תאים. לעומת זאת, שינוי קל במבנה ה-SPIKE עשוי לשפר את יכולת הנגיף לקשור את הקולטן וליעל את יכולת ההדבקה.
עד כמה עמידות המוטציות החדשות לחיסון?
ההערכה היא שהנגיפים המוטנטים הבריטיים והדרום אפריקאים השתפרו ביכולת ההדבקה, שהם מועברים ביתר קלות ומדביקים אנשים יותר טוב מגרסת המקור של נגיפי קורונה.
יחד עם זאת אין שום אינדיקציה שהמוטנטים יותר אלימים. אין שום עדות לתחלואה יותר קשה או סכנה יותר גדולה.
ובעניין העמידות לחיסון. כנראה שאין עמידות לחיסון. המוטנטים כנראה רגישים בדיוק כמו נגיפי המקור לחסינות הנרכשת בעקבות חיסוני פייזר ומודרנה. האמת, זה לא מפליא. מערכת החיסון בוחנת את מבני הנגיף על כל פרטיהם. כמו מערכות הביון המפעילות אמצעים לזיהוי פרצופים ולאתר חשודים בקהל. מערכת החיסון מזהה את הנגיף אותו היא צריכה להשמיד על סמך מספר רב של פרטים מזהים של הנגיף. שינוי אחד או שניים לא מונע את זיהוי הנגיף כולו. לראייה אנחנו מזהים בקלות אנשים עוטי מסכות על אף העובדה שכמחצית פרטי הפנים מכוסות!
בינתיים, ההערכה היא שהמוטציות החדשות פגיעות ורגישות לחיסוני פייזר ומודרנה!
לכן לכו להתחסן! זה חשוב.
