עידן הקורונה זורק לפח את האידיאולוגיות הטהרניות. הערך המוחלט של חירות הפרט והזכויות שלו לתנועה, לקניין ולחיים על פי דרכו ואמונותיו, נדרס אל מול הצורך של הקהילה להתמודד עם המגיפה. רוב אזרחי העולם קיבלו כמובנת מאליה את ההתגייסות הכוללת למען ניצחון על המגיפה, והותירו אותנו עם סימני שאלה לגבי התקפות והרלוונטיות של תפיסת השוק החופשי.
מה אם התשובות לשאלות החדשות הללו טמונות דווקא בספר העתיק מכולם?
ספר ויקרא, האמצעי מבין חמשת חומשי התורה, מכיל בתוכו את הלכות הקורבנות והוראות מפורטות לגבי קיום המשכן ובית המקדש – שכבר מזמן לא איתנו.
אבל מה אם מדובר גם בצופן, בתוכנית הפעלה כלכלית, המורה לנו כיצד לאזן בין הפרט לקהילה, בין יצירה לחסד, בין שגשוג הפרט לרווחתה של החברה.
מייקל אייזנברג הוא מייסד קרן אלף, מהמשקיעות הראשונות בלמוניד, מצייר בספרו "שבט שואג" מסגרת דיון חדשה שנקראת כלכלת אחווה – המבוססת על עקרונות תנ"כיים ומבקשת לפשר בין הפרט לכלל ולייצר אלטרנטיבה לתפיסה הטהרנית של שוק החופשי ולתפיסה הכושלת לסוציאליזם דוגמטי. זהו ספרו השלישי בסדרה 'עץ החיים והכסף', שיצאה בהוצאת 'סלע מאיר'.
שבט שואג יחשוף בפניכם:
– מה הנתח המקראי שמשקיע צריך לבקש מסטארטאפיסט?
– מדוע מקצועות האחווה צריכים לקבל נתח גדול יותר בעוגה?
– כיצד ניתן לשלב את מנגנון השמיטה בכלכלה המודרנית?
– כיצד כלכלת האחווה יכולה להציל את השוק החופשי?
בסרטון שצילם בבית הדפוס, אמר אייזנברג הנרגש: "הולדנו ספר באמצע תקופת בחירות, כשכולם מחפשים מצע כלכלי והכול נדוש. הנה משהו חזק ואותנטי – כלכלת אחווה. לא קפיטליזם, לא סוציאליזם, אלא משהו שבוקע ועולה מהמקום הכי לא צפוי – ספר ויקרא. זה לא ספר על קורבנות אלא ספר על שבטיות מכבדת, שנבנית על בסיס כלכלת אחווה, שבוקעת ועולה מן הפסוקים".