מערכת 'חדשות ישראל'דוח חדש של מכון ראות קובע שהמלחמה בעזה מהווה למעשה יישום של תכנית ב' של חמאס, שנוצרה למקרה של ביטול הבחירות הפלסטיניות. המערכה הנוכחית מגלמת מפנה אסטרטגי בגישה של חמאס לתנועה הלאומית הפלסטינית, ולכן יהיה קשה יותר לסיים את הלחימה על בסיס הנוסחה של 'שקט תמורת שקט' אשר הביאה להפסקת אש בסבבים הקודמים.
הדוח קובע שב-2006 חמאס קיבל החלטה אסטרטגית לנסות להשתלב במנגנונים של הרש"פ ואש"ף ולנסות להשתלט עליהם מבפנים. בכך קיווה החמאס לנכס לעצמו את התואר של אש"ף כמייצג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני. גם לאחר שהחמאס השתלט על עזה בכח הזרוע הוא לא שינה גישתו זו. ולכן בכל סבבי הלחימה מול ישראל התנאים שהציב חמאס לישראל להפסקת האש נגעו לעזה בלבד ולא בסוגיות לאומיות אשר כליהם אחראי אש"ף. בה בעת, בסבבי השיחות עם פת"ח בנוגע לאיחוד פלסטיני, הדרישה המרכזית של חמאס הייתה יצירתו של 'אש"ף חדש' שבו לחמאס תהיה דריסת רגל.
בעקבות ביטול הבחירות ע"י אבו-מאזן, חמאס משנה כיוון ושב לקרוא תגר על אש"ף והרש"פ. ערן שישון, מנכ"ל ראות מוסיף כי "אחת האינדיקציות המרכזיות לתפנית האסטרטגית של חמאס היא התייחסותו לירושלים לפני ואחרי ההודעה על ביטול הבחירות הפלסטיניות. בחמאס היו מוכנים לקיים את הבחירות הפלסטיניות גם ללא ירושלים, משום משום שהעריכו שניצחון שלהם יאפשר להם להשתלט מבפנים על הרש"פ ולאחר מכן על אש"ף. אולם לאחר ביטול הבחירות, חמאס הפך את ירושלים לעילה המרכזית לפתיחת המערכה הנוכחית מול ישראל."
הנייר קובע שמטרת חמאס בלחימה היא להצטייר בפועל כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני על חשבון אש"ף, ולכן הוא שואף ליצור זיקה ברורה בין המערכה הנוכחית לסוגיית ירושלים, להצטייר כמנהיג הפלסטינים כולם, כולל הערבים אזרחי ישראל, ולקבל הכרה בין לאומית במעמדו.
בשלב זה, החמאס השיג חלק ניכר ממטרותיו. אפילו השם שניתן למערכה בישראל, "שומר החומות", משחק לטובתו משום שהוא יוצר זיקה בין עזה לירושלים, כמו גם ההצהרות של גורמים בינ"ל שעושים זאת. ואולם, ייתכן והמערכה עוד תהיה ארוכה משום שחמאס מעריך שכושר המיקוח של ישראל בנוגע לתנאי הפסקת האש קטן עם הזמן לנוכח הלחץ הבינ"ל, הפגיעה באוכלוסיה בלתי מעורבת ודילול בנק המטרות כמו גם הסיכוי לגלישת העימות לגדה ואולי אף לגזרה הצפונית. אפשר שחמאס ינסה לכפות על ישראל 'שגרת מלחמה' לאורך זמן , בה יעבור ללחימה בעצימות נמוכה יותר. בזמן של שילוב בין שגרת קורונה לשגרת מלחמה, החוסן החברתי הישראלי יעמוד אולי במבחן הגדול ביותר שלו עד כה.
המדיניות של ישראל מול חמאס כשלה. הגישה הישראלית שיקפה תפיסה שהרש"פ מאיימת על ישראל יותר מהחמאס. לישראל היה קל יותר להגיע להסדרות טקטיות עם החמאס על בסיס מאזן הרתעה וללא סדר יום מדיני. ללא הכרעה ברורה, סוגיית עזה תמשיך להוות אתגר אסטרטגי שרק מתעצם עם הזמן. שישון מוסיף: "על ישראל לבחון אם המחיר האלטרנטיבי שהיא עשויה לשלם אם תבחר לשנות את כללי המשחק, אכן גדול יותר ממחיר התבססותו של צבא טרור על גבולה. ייתכן שנקרית לישראל הזדמנות ייחודית לשנות יסודית את המציאות בזמן שהסבירות להסתבכות במלחמה רחבה כוללת נמוכה לנוכח שיחות הגרעין ומצב חזבאללה בלבנון".
הנייר קובע כי סדר יום מדיני שמתמקד בלעדית בגדה המערבית באמצעות התנהלות מול הרש"פ, עשוי לערער את מעמדו הפנימי של חמאס לאורך זמן. למרות העוינות שהיא מגלה לישראל והשחיקה בלגיטימציה שלה, מרחב התמרון המדיני והדיפלומטי של ישראל ביחס לרש"פ גדול הרבה יותר מאשר מול חמאס, ויש לה כלים רבים יותר להכיל את האיומים הנשקפים מהרש"פ, ואף לנצל הזדמנויות מדיניות.
הנייר גם מזכיר כי הלקחים מסיום המערכה יילמדו היטב בטהרן ובביירות. איראן השקיעה מאמצים רבים לבנות את מערך הטילים של חמאס והג'אהד האסלאמי בעזה, כחלק ממאמץ רחב יותר לבנות מעגל אש סביב ישראל מסוריה, עיראק, תימן וכמובן לבנון. רצועת עזה היא לכאורה האיזור הגאוגרפי הקטן ביותר ולכאורה השברירי ביותר ממנו נשקף איום לישראל שנובע מאיראן.
