בפסק דין יוצא דופן בחומרתו, קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי עמותת איחוד הצלה פעלה בניגוד להנחיות משרד הבריאות תוך פגיעה בשלום הציבור. איחוד הצלה והעומדים בראשה ניהלו קמפיין סדור ומתוכנן במסגרתו הכפישו תוך פרסומים כוזבים ומבזים את שמו הטוב של מגן דוד אדום ולכן ישלמו פיצויים חריגים בסך 250 אלף שקלים. "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל", כך קבע בית המשפט.
בפסק הדין הנפרס על פני 42 עמודים, מותח כבוד השופט נפתלי שילה ביקורת קשה על איחוד הצלה. באשר לפרסומים שמבצעת עמותת איחוד הצלה למספר הטלפון שלה קבע בית המשפט: "הוכח שאיחוד הצלה התעלמה מהנחיית משרד הבריאות והמשיכה לפרסם את מספר החירום שלה 1221. פעולה זו מסוכנת ופוגעת בשלום הציבור כפי שנקבע בדו"ח מבקר המדינה ובחוזרי משרד הבריאות."
בהתייחסו להתנהלות העמותה ושלושה מראשיה נקבע כי: "מדובר ברצף של פרסומים פוגעניים שהיוו חלק מקמפיין סדור ומתוכנן שמטרתו העלאת מודעות הציבור לשימוש בשירותיה של איחוד הצלה תוך הכפשה וביזוי מד"א.". עוד קבע בית המשפט כי "הדרך לשנות… לא הייתה צריכה להיעשות באמצעות קמפיין הכפשה שכולל לשון הרע. זו לא הדרך וזו גם לא דרכה של תורה. תקוותי כי לקח זה יילמד לעתיד".
עוד נקבע כי מתחקירי האירועים בהם איחוד הצלה דיווחה על כשלים בתפקוד מד"א, הרי שבפועל המציאות הפוכה וכשלים רבים נמצאו בתפקוד ובהתנהלות של איחוד הצלה. ביחס למקרה של מותו של פעוט בגן ילדים קבע בית המשפט: "מהתחקירים של הארוע בגן הילדים, לרבות התחקיר שערכה איחוד הצלה, עולה שנפלו כשלים רבים מצד איחוד הצלה. עברו שלוש דקות עד שמוקד איחוד הצלה דיווח למוקד מד"א על האירוע ונמצא שהיתה חסרה לכונן איחוד הצלה מסכת ילדים בציוד שלו. … הנתבעים העלימו מהפרסומים את העובדה שהקריאה התקבלה תחילה במוקד איחוד הצלה והועברה באיחור למד"א".
בפסק הדין תוקף השופט את איחוד הצלה בביטויים קשים ואומר בין היתר: "לאור העובדה שאיחוד הצלה הוקמה ע"י אנשים שקיום התורה והמצוות נר לרגליהם, מן הראוי להביא מדברי הרמב"ם: אמרו חכמים: שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא: עבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים; ולשון הרע – כנגד כולם".
בית המשפט אף מדגיש את ההיקף החריג של הפרסומים השקריים ואומר: "יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה שמדובר בשמונה פרסומים בתפוצה רחבה מאוד ובכלי תקשורת מגוונים, שנעשו בכוונה לפגוע בתובעת, ומבלי שהנתבעים פנו לבקש את התייחסותה של מד"א לטענות החמורות שהועלו נגדה בטרם הפרסום. כמו כן, הנתבעים סירבו להתנצל על פרסומים אלו למרות פניית מד"א אליהם במכתב שלא נענה כלל. הנתבעים לא הביעו כל חרטה על פרסומיהם".
בית המשפט מצא לנכון לתקוף בחומרה את התנהלותו האישית של נשיא איחוד הצלה, אלי ביר, וקבע כי ביר פרסם דברים שקריים ומכפישים שלא בתום לב וחייב אותו בתשלום פיצויים, ביחד ולחוד עם העמותה מכיסו הפרטי. בנוסף בית המשפט חייב בתשלום פיצויים גם את דובר איחוד הצלה מוטי אלמליח ואת המנכ"ל משה טייטלבוים.
כאמור, בית המשפט שלא חסך בדברי ביקורת קשים על התנהלותם של ראשי איחוד הצלה, מסכם את פסק ואומר: "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל". גם במסגרת ההליך המשפטי, לא בחלה איחוד הצלה בניסיונותיה לפגוע בשמו הטוב של מד"א. בענין זה קבע בית המשפט כי "לאחר הגשת התביעה, פנתה איחוד הצלה במודעה לציבור ובקשה לקבל מידע אודות מקרים שבהם היו עיכובים בהגעת מד"א לאירועי חירום. גם לאחר פנייה זו, הגיעו לידי איחוד הצלה רק חמישה מקרים המתפרסים על פני שנתיים ימים. אף אם כל הנטען ביחס למקרים אלו נכון … מדובר בחמישה מקרים מתוך כ- 4.2 מיליון קריאות"
ממגן דוד אדום נמסר בתגובה: "פסק הדין מדבר בעד עצמו ואנחנו מברכים על החלטת בית המשפט ושמחים שסוף סוף האמת יוצאת לאור. צר לנו כי נאלצנו להגיע להליכים משפטיים, אך לא נוכל להסכים עם פגיעה בשמו הטוב של מגן דוד אדום ובשמם הטוב של אלפי עובדיו ומתנדביו העושים לילות כימים להצלת חיים".
מגן דוד אדום יוצג על ידי עו"ד רן קדם, עו"ד עמית גלברט ועו"ד יערה שביט ממשרד הרצוג, פוקס נאמן