מערכת 'חדשות ישראל'ההכרה בכך ששימוש בסלולר בזמן נהיגה היא גורם מרכזי לתאונות דרכים קטלניות, הביאה מדינות רבות בעולם להקשיח את הטיפול בכך. בבריטניה עבר חוק חדש שקובע שכל נהג שייתפס עם מכשיר דיגיטלי ביד ייקנס ב-200 ליש"ט ויקבל 6 נקודות חובה; בפלורידה, פיצה פסק דין תקדימי משפחת נער שנהרג בתאונה שנגרמה עקב "הפרעה סלולרית" במיליארד דולר; ואצלנו בישראל, משטרת התנועה ערכה בשנה האחרונה שורה של מבצעים ללכידת נהגים שעושים שימוש אסור בסלולר.
הבשורות הטובות: חברת הסטארט-אפ הישראלית, SaverOne, פיתחה מוצר שיכול למנוע את השימוש האסור מלכתחילה
ב-1 בינואר 2022 תיכנס לתוקף בבריטניה תקנה חדשה הקובעת שכל נהג שייתפס בזמן נהיגה עם מכשיר דיגיטלי (טלפון סלולרי, טאבלט ועוד) ביד ייקנס, באופן אוטומטי ב-200 ליש"ט ויירשמו לו 6 נקודות חובה.
מטרת התקנה החדשה לסגור לקונה בחוק הקיים. החוק בבריטניה אמנם אסר כתיבה וקריאה של הודעות טקסט בזמן נהיגה, אך הוא לא אסר למשל, שימוש במצלמה. הפרצה הזו אפשרה להרבה מאוד נהגים לחמוק מעונש. הקשחת החוק בבריטניה היא חלק ממגמה עולמית, שבמסגרתה מחוקקים, בתי משפט וגורמי אכיפה, מנסים להתמודד עם השימוש האסור בסלולר בזמן נהיגה – תופעה שמהווה גורם מרכזי לתאונות דרכים קטלניות.
פיצויים של מיליארד דולר
דוגמה מעניינת נוספת מהעולם, שמלמדת משהו על שינוי היחס של מערכת המשפט לתופעה, מגיעה ממדינת פלורידה בארצות הברית. למושבעים בבית המשפט של מחוז דאסאו בפלורידה לקח פחות מארבע שעות לפסוק פיצויים בסכום תקדימי של מיליארד דולר, למשפחתו של סטודנט בשם דיון קונור שנהרג בתאונת דרכים. מי שנאלץ לפצות את המשפחה היו שתי חברות הובלה, שמשאיות שלהן היו מעורבות בתאונה שבסופה קונור מצא את מותו.
למעשה מדובר בשתי תאונות שונות שהתלכדו לאירוע טרגי אחד. בתאונה הראשונה נהג המשאית היה שקוע בטלפון הנייד ואיבד שליטה על הרכב הכבד שהתהפך. ההתהפכות גרמה לפקק באמצע הכביש המהיר. משאית נוספת שהגיעה במהירות של 70 מייל לשעה, פגעה בטור המכוניות, מה שהביא למותו הטרגי של הנער.
במקרה מצער זה, חברת המשאיות שהנהג שלה עשה שימוש אסור בסלולרי, נאלצה לשלם סכום פיצויים גבוה יותר מהחברה שהמשאית שלה גרמה בפועל לפגיעה הקטלנית.
פסק הדין עורר הדים רבים, והוא עשוי לסמן רף חדש של ענישה במקרים של שימוש אסור במכשיר הטלפון הסלולרי. האמירה המשמעותית בפסיקה אינה נוגעת לסכום הבלתי נתפס, אלא דווקא לעובדה שבית המשפט לא עצר ברמת "הש.ג", כלומר הנהג, והטיל חבות משמעותית על המעסיק שלו. הטלת החבות הישירה על המעסיק, בהחלט עשויה להניע שינוי חיובי.
משטרת התנועה מבצעת אכיפה ייעודית
גם בישראל הרשויות מנסות למצוא דרך יעילה למגר את התופעה. הביטוי הבולט לכך הוא במדיניות האכיפה. בשנה האחרונה משטרת התנועה שמה דגש רב על איתור נהגים שעושים שימוש אסור בסלולרי, ונעשו מספר מבצעים מרוכזים בערים שונות בישראל.
למשימה נרתמו יחידות שיטור שונות והיא כללה שימוש בתצפיות ופעילות של יחידות רכובות גלויות וסמויות. התוצאה: בנתוני אגף התנועה במשטרת ישראל חל השנה גידול של 16% במספר הנהגים שנתפסו עושים שימוש אסור בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה.
בשלב זה מוקדם לדעת אם האכיפה המוגברת הניבה פירות ואם היא מלווה בגישה יותר מחמירה מצד בתי הדין לתעבורה, אך לפי הנתונים האחרונים שחושפים עלייה מדאיגה בהרוגים בתאונות הדרכים, עם אינדיקציות לכך שהסחות דעת סלולריות גרמו לעלייה זו, כנראה שגם בישראל נראה הקשחה נוספת במדיניות.
פונים לטכנולוגיה
לא ברור עם המגמה העולמית והקשחת הענישה כנגד נהגים שעושים שימוש אסור בסלולרי תוכיח את עצמה ותביא לבלימת התופעה. הניסיון מלמד שקשה מאוד להרתיע ולחנך נהגים.
לצד זאת, כדאי להכיר פתרון של חברת סטארט-אפ ישראלית בשם SaverOne, שפיתחה פתרון טכנולוגי לבעיה. הרעיון של SaverOne פשוט ומבריק כאחד – במקום לנסות לחנך את הנהג או לנסות להרתיע אותו, הטכנולוגיה מונעת ממנו לעשות שימוש אסור בסלולרי, על-ידי כך שהיא משביתה את היישומים האסורים במכשיר בזמן נהיגה.
לשם כך, מורכבת ברכב חומרה שמזהה את המכשיר של הנהג וברגע שהרכב מותנע המערכת לוקחת פיקוד על המכשיר ומאפשרת הפעלה של יישומים מותרים בלבד, בהם תוכנת ניווט, או דיבור בנייד באמצעות דיבורית.
מערכת זו משווקת בשלב זה לחברות וארגונים שמחזיקים ציי רכב מכל הסוגים. חברות ועסקים שכבר הטמיעו את המערכת מספקים לעובדים שלהם מרכיב ביטחון משמעותי, ומצמצמים את התאונות.
ממד נוסף שמאוד רלוונטי לעסקים וארגונים גדולים, הוא צמצום החשיפה לתביעות. נקודה זו גם מחזירה אותנו לפסק הדין שהתקבל בפלורידה. קרוב לוודאי שאם מערכת SaverOne הייתה מותקנת במשאית שהחלה את תאונת השרשרת, התאונה לא הייתה מתרחשת. אך גם אם מסיבה כזו או אחרת התאונה כן הייתה מתרחשת, יש להניח שחבות חברת ההובלה הייתה פוחתת מאוד, משום שעצם התקנת המערכת היא בגדר מאמץ יזום למנוע את התופעה ולכן מהווה טענה טובה נגד רשלנות.
