מערכת 'חדשות ישראל'מסלול חייה של מיכל מישל גבאי הוביל אותה למסקנה שאפשר לבחור אחרת ולקחת אחריות על החיים שלנו. היא מגיעה ליישובים שונים ולקבוצות מגוונות ברחבי הארץ עם הרצאה העוסקת ביכולת לשנות את המציאות באמצעות בחירה מודעת וביחד עם הקהל היא שואלת האם קורבנות זו בחירה. ספרה החדש "חדרים של אהבה" מבוסס על ראיונות שערכה עם נשים בזנות עם בעיות אכילה ומעלה את השאלה מה הוביל אותן לחיים אלו והאם יש להן את היכולת לשנות את המציאות?
סיפור חייה של מיכל מישל גבאי עובר דרך תחנות שונות. הדרכים בהן בחרה הובילו אותה למסקנה שאפשר לבחור אחרת ואפשר לקחת אחריות על החיים שלנו, לא משנה מה הגורל שלנו. היא התגברה על חסמים, אתגרים והשאירה מאחור את מה שאנשים אחרים חשבו עליה או קבעו לה. כיום, פוגשת גבאי אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ כאשר נקודת המוצא היא הספר שכתבה – "חדרים של אהבה". ספר שבמרכזו דמות של עיתונאית שמראיינת נשים בזנות הסובלות מהפרעות אכילה. הספר מבוסס על מפגשים אמיתיים עם נשים שונות שעוסקות בזנות.
"אני מתחילה את ההרצאה בשאלה: האם יש לנו בכלל בחירה?", מספרת גבאי, "אני מעלה שאלות בפני הקהל, אני שואלת איך הם תופסים נשים בזנות, מה גורם, לדעתם, לנשים לבחור בזנות". השאלה אם אנחנו קורבנות של גזרות גורל או שמא יש לנו בחירה מלווה את מיכל מישל גבאי במהלך חייה, ובהתאם לכך, היא משתפת בכך גם את הקהל. "בהרצאות אני שואלת האם קורבנות זו בחירה. בספר מוצגות נשים בזנות שסיימו תיכון, שירתו בצבא, ברמה אינטלקטואלית גבוהה יותר ממני, ואני לא ניגשתי לבגרויות, והן עדיין בחרו בזנות". מיכל מישל גבאי שואלת בהרצאה: מה יכול לגרום לנשים שפגשה לבחור בזנות? ולרוב, אנשים בקהל עונים: "כי זה כסף קל", "כי הן אוהבות כסף". לרוב, יש לנו תפיסה סטריאוטיפית על נשים בזנות, אך בהרצאה עולה כי לכל אחד מאיתנו יש תפיסה שהוא גם קורבן של המציאות. במהלך ההרצאה מיכל מישל גבאי מצליחה להביא את האנשים להבנה ש"אם אני לא אוהב את עצמי ואם אני לא מעריך את עצמי, אני אעשה בחירות שהן לא טובות לי".
מישל גבאי אומרת כי ניתן לבחור אחרת, לבחור בעצמנו. להיכנע לגורל מול בחירה בשינוי היא סוגיה שמלווה את מיכל מישל גבאי כל חייה. "אני סבלתי מהפרעות אכילה מילדות. מגיל 14 אני לבד. בגיל 15 ושמונה חודשים שכרתי דירה לבד. אני יצאתי ונכנסתי מבתי חולים, ואני החלטתי להיות בריאה". מיכל מישל גבאי מציעה לא לקחת את החיים כסימן קריאה אלא לחיות בשאלה, ולשאול את עצמנו איפה אנחנו למען עצמנו והאם באמת אנחנו קורבן של המציאות או שאפשר לבחור אחרת.
הרגע בו בחרה בעצמה נחקק בזיכרונה, "הייתי בבית חולים וכולן היו חולות והיה רגע שהבטתי בנשים במחלקה ואמרתי: 'רגע, זה לא מקום להבראה, זה מקום למחלה. המחלה זה משהו שאני בחרתי, המחלה לא בחרה בי, אני לא קורבן, אני יכולה לבחור אחרת". מיכל מישל גבאי מקשרת בין הספר שכתבה, "חדרים של אהבה" ובין סיפור חייה, "קורבנות זו בחירה, כמו שמחלות זה לפעמים הבחירה שלנו. וקשה לתפוס עד כמה קל לנו להביא לנו מחלה במקום להביא עלינו בריאות".
בהרצאתה היא מעודדת את הקהל לשאול שאלות, להעז ולחלום, "חלומות הם הבסיס שלנו ליצירה. חלומות הם הזרעים לפעולה, ואם אני לא ארשה לעצמי לחלום זה אומר שאני לא נותנת לעצמי תקווה, ואני לא אגיע להגשמה. אני משקפת לקהל שאפשר לבחור אחרת. אני בחרתי אחרת".
