אביחי טבקכך יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, בוועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה דוד ביטן: נקדם הקמת קרן, משותפת לסוכנות והממשלה לסיוע לקהילות הקטנות לצורך הקיום היהודי בגולה – כמוסדות חינוך ופעילות קהילתית
הערכה נוספת לגל העלייה הצפוי בעקבות משבר הקורונה: יו"ר הסוכנות יצחק (בוז'י) הרצוג העריך היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כי ב-5-3 השנים הקרובות יעלו לישראל כ-250 אלף עולים.
לדברי יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) "הקשר עם יהודי הגולה חשוב וחיוני, הן למען העלייה, והן ליצירת הזדהות של מנהיגים יהודיים בתפוצות עם מדינת ישראל" והדגיש את העזרה הנדרשת לקהילות הקטנות, בעיקר בתחומי החינוך, הפעילות הקהילתית ההסברה והביטחון.
הוא ציין כי הקהילות הגדולות נפגעו אנושות בקורונה מפטירות המוניות, פגיעה עמוקה בפעילות הקהילתית והחינוכית וגל האנטישמיות העכור מרים ראש, ובגלל כל אלו – יש להיערך לגל עליה משמעותי בשנה וחצי הקרובות.
ביטן ציין את הדגש של פעילות הוועדה בחודשים הקרובים, בהשמה בתעסוקה של העולים כולל הכרה בתארים, הגדלת אפשרויות הדיור והרחבת המלגות לסטודנטים-עולים. בנוסף, ביטן מקדם הקמת קרן, משותפת לסוכנות והממשלה לסיוע לקהילות הקטנות לצורך הקיום היהודי בגולה – כמוסדות חינוך ופעילות קהילתית. ביטן אף פנה למזכיר הממשלה להקים בהקדם וועדת-שרים לעליה וקליטה, כדי לקדם מיזמים ולהסיר חסמים בירוקרטיים. בנוסף פנה ביטן למנכ"ל משרד הקליטה למפות את המקצועות בהם העולים נדרשים להכרה מחודשת בישראל, מבחינת תעודות ורישיונות-עבודה.
לדברי יו"ר הסוכנות יצחק (בוז'י) הרצוג, הסוכנות היהודית העלתה 4 מיליון עולים לארץ בשבעים שנות המדינה, מ-45 מדינות, ואף אנו צופים גל עליה גדול במיוחד, ב-5-3 השנים הקרובות של כ-250 אלף עולים, רובם צעירים ובעלי מקצועות חופשיים – בגלל משבר הקורונה. זהו אתגר היסטורי שהכרחי לנצל אותו, ועל הממשלה להבין את גודל השעה ולהכין תכנית-לאומית לקליטת גל זה". המוקד הטלפוני שלנו מוצף בפניות, עליה בפניות של 50% מארצות דוברות אנגלית ו-70% מארצות דוברות צרפתית.
אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות, הוסיפה את נתוני העלייה בשנת 2019: 35 אלף עולים, מתוכם 24,651 ממדינות חבר העמים, 3,963 ממדינות אירופה, 3,539 מצפון אמריקה, 1,746 מאמריקה הלטינית, 663 מאתיופיה, 422 מדרום-אפריקה, 318 מטורקיה ומארצות נוספות במזרח התיכון, ו-189 מאוסטרליה וניו זילנד. העלייה במספר העולים נרשמת זה עשור, כאשר ב-2009 היו כ-16,000 עולים בלבד. היא הדגישה את המתחים בחלק מהקהילות עם הקשר עם ישראל, משבר הקורונה שפגע במוסדות הקהילות, התורמים, הפעילות ותחושת הביטחון האישי.
גם היא סיפרה על עליה חדה במספר תיקי העלייה הנפתחים בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בצפון אמריקה נרשמה עליה של 573% בפתיחת תיקים, 269% בצרפת, ו-99% באמריקה הלטינית.
ג'וש שוורץ, מזכ"ל הארגון, ציין את "ההכרח להשמיע את הקולות, המצוקה והדגשים של העם היהודי בכנסת, והצמא של הקהילות בגולה להכיר אישית את חברי הכנסת, ולכן המשלחות לגולה מביאות את חברי הכנסת להכיר מקרוב את אתגרי היום-יום כחינוך, ביטחון, אנטישמיות ותנועת-החרם". שוורץ סיפר על "הקרן לביטחון ישראל", שגייסה כ-500 מיליון ₪ ל-600 קהילות בכ-60 מדינות, ומסייעת למיגון מבני הקהילה כבתי ספר, המרכז הקהילתי ועוד.
לדברי אלכס קושניר (ישראל ביתנו) יש לרכז מערך מתכלל לקליטת העולים, שיתואם גם עם ארגונים ועמותות, אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) קרא להכשרה והשלמה מקצועית לעולים, והתאמת הדיור לצרכיהם, לפי מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) יש לפתוח בלימודי עברית והכשרה מקצועית – עוד טרם העלייה, ואלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם) הזהיר מהעמקת הקרע עם יהדות התפוצות בנושאי הגיור ומתווה הכותל.
חביב קצב, מנכ"ל משרד הקליטה, סיפר על הכנת תקציב לתכנית-חומש לקליטת העולים בתקופה הקרובה, הכנת העולים להשתלבות בארץ ע"י לימודי עברית – עוד בטרם העלייה ופעילות לעידוד העלייה. הוא הבטיח לפעול לסגירת מחנות הממתינים באתיופיה.
