אליענה וולמןשנתיים לאחר שקבע ארגון FATF את החובה על מדינות להחיל את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נכסים וירטואליים מפרסם הארגון, כי 52 מדינות כבר החילו את המשטר (לרבות ישראל בה ייכנס המשטר לתוקף בנובמבר), לצד עשרות מדינות נוספות הנמצאות בשלבי הטמעה; הארגון מעריך כי בשנת 2021 יגדל היקף הניצול הפלילי של תחום הנכסים הוירטואליים בפעילות הכופרה וההונאה
שנתיים לאחר שארגון ה-FATF חייב את מדינות העולם להחיל את כללי איסור הלבנת ההון, מימון הטרור ומימון הפרוליפרציה (נשק להשמדה המונית) על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, הוא מפרסם סקירה אודות היקף יישום המשטר על-ידי מדינות העולם והסקטור הפרטי וכן התפתחות הפעילות והסיכונים בתחום; גורמים מהסקטור הפרטי הציגו, לבקשת ה-FATF, הערכות לפיהן היקף הפעילות הנחזית כבלתי חוקית נע בין 0.3% ל-9.1% מסך הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מסך הערך הכספי, והארגון צופה שמדינות שטרם החילו את המשטר יהוו מוקד משיכה לפעילות עבריינית בתחום.
היום מפרסם ארגון ה-FATF סקירה בתום שנתיים מתיקון המלצות הארגון, כך שהמשטר העולמי לאיסור הלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצת נשק להשמדה המונית (מימון פרוליפרציה), עליו אמון הארגון, יחול על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם. הסקירה כוללת התייחסות לפעילות ארגון ה- FATF בנושא הנכסים הוירטואליים במהלך השנה האחרונה, להתקדמות יישום החלת המשטר על-ידי מדינות העולם ויישום המשטר על-ידי גורמים בסקטור הפרטי, התייחסות להתפתחות שוק הנכסים הוירטואליים וסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, הנובעים מפעילותו, וכן לאתגרים ושאלות שהתעוררו אגב יישום המשטר.
על-פי מידע שאסף הארגון, 52 מדינות מתוך 128 מדינות כבר החילו את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נותני שירותים בנכסים וירטואליים (Virtual Asset Service Providers – VAPSs) ו-6 נוספות החילו חקיקה האוסרת על פעילות VASPs בשטחן. 26 מדינות נמצאות בשלבי החלת המשטר בחקיקה, ו-12 מדינות נוספות רק קיבלו החלטה ראשונית בנוגע להחלת המשטר, כאשר מחציתן החליטו לאסור פעילות כאמור בשטחן. 32 מדינות ציינו כי טרם קיבלו החלטה בנוגע להחלת המשטר, לצד עשרות מדינות אשר לא השיבו לסקר. הארגון סבור כי על כלל מדינות העולם לקדם החלה של המשטר במהירות, על מנת לצמצם את סיכוני הפעילות בתחום ואת הארביטראז' הרגולטורי בין המדינות.
בישראל תיכנס לתוקף החקיקה הרלוונטית בנובמבר 2021 – צו איסור הלבנת הון אשר המחיל חובות על נותני שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים, לרבות זיהוי והכרת לקוח, ניטור ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אודות פעילות חריגה והחלת ה Travel Rule בין פלטפורמות.
באשר לפעילות הסקטור הפרטי, הארגון מדגיש כי גם לאחר החלת משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, תחום הנכסים הוירטואליים המשיך בצמיחה מהירה, לא נראה כי הפעילות הכלכלית הושפעה לרעה בשל החלת האסדרה על התחום והחדשנות הפיננסית לא נפגעה. זאת ועוד, הארגון סבור שייתכן כי דווקא הוודאות הרגולטורית ואמצעי הבקרה המשמעותיים בהיבטי איסור הלבנת ההון ומימון הטרור שהוחלו ברמה הבינלאומית מהווים גורם המקל על המשך הפיתוח העסקי והאימוץ הציבורי של הנכסים הוירטואליים.
מבחינת ניצול לרעה לצרכי הלבנת הון ומימון טרור, הדוח מציין כי לצד התמשכות המגמות שנצפו בדוח הקודם, ישנה עליה ניכרת בשימוש בנכסים הוירטואליים במתקפות כופרה והונאה. הארגון צופה כי היקף הפעילות בנכסים וירטואליים בתחום הכופרה (Ransomware) יגבר במהלך 2021, במקביל לעלייה ברמת התחכום של מתקפות אלו. כמו כן, הארגון צופה בחשש כי מדינות שטרם החילו המשטר יהפכו אבן שואבת לפעילות עבריינית בתחום.
באשר ההתקדמות ביישום המשטר על-ידי הסקטור הפרטי, הארגון מצא כי חלה התקדמות ביישום המשטר על-ידי נותני השירותים בנכסים וירטואליים. כן מצא הארגון כי חלה התקדמות בפיתוח סטנדרטים ואמצעים טכנולוגיים ליישום הדרישה להעברת פרטי הצדדים להעברת המטבעות הקריפטוגרפים בין נותני שירותים להעברת נכסים וירטואליים (ה- Travel Rule), אולם נראה כי טרם הבשילו פתרונות ליישום גלובאלי אפקטיבי של ה- Travel Rule.
הFATF מציין כי יתמקד בתקופה הקרובה בהטמעה אפקטיבית של הכללים ברחבי מדינות העולם ומצפה מהמדינות להטמיע את הכללים הנדרשים. על מנת לסייע בהטמעה, יפרסם הארגון בהמשך השנה עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הוירטואליים, המיועד לסקטור הפרטי והציבורי. כמו כן, הארגון מצפה להטמעה מהירה של ה-Travel Rule ע"י הסקטור הפרטי כנושא בתיעדוף מוגבר, והמדינות נדרשות להטמיע זאת בחקיקה.
ארגון ה- FATF הזמין מספר חברות עסקיות העוסקות בניתוח השוק להציג התובנות שלהן לגבי היקפי השימוש בנכסים וירטואליים באופן ישיר (העברות P2P), ללא מעורבות של מתווכים מפוקחים, והיקפי פעילות לא חוקית. בנוגע להיקף הפעילות בנכסים וירטואליים בשנת 2020 המזוהה כבלתי חוקית, נתקבלו הערכות של בין 0.3% ל-9.1% מבחינת מספר הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מבחינת הערך הכספי. הארגון מדגיש כי למרות השוני בממצאי הניתוח, יש להתייחס אל הנתונים שהציגה כל חברה כרף תחתון כיוון שהם מתייחסים רק לפעילות שזוהתה באופן מפורש כבלתי חוקית.
ארגון ה- FATE מדגיש את חשיבות היישום המהיר והאחיד של משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור בנוגע לנכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, על ידי כלל מדינות העולם, בכדי לקצר את התקופה בה לא ניתן מענה גלובאלי לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הנובעים מפעילות זו (נושא המכונה "Sunrise Issue") וכן על מנת למנוע את הניצול לרעה של הפערים באסדרה (הארביטראז' הרגולטורי) בידי גורמים הפועלים בשוק אשר אינם נוקטים בצעדים הנדרשים כדי למנוע באופן אפקטיבי ניצול לרעה של הנכסים הוירטואליים לצורך הלבנת הון או מימון טרור.
המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לוקחת חלק פעיל ומרכזי בדיוני ובהחלטות הארגון בנוגע לנכסים וירטואליים. ראש האגף הבינלאומי ברשות, עו"ד אלעד וידר, חבר בקבוצת הקשר בנושא נכסים וירטואליים אשר אמונה על שיתוף הפעולה וההיזון ההדדי מול הסקטור הפרטי בנושא זה, וכן חבר בצוות המומחים הבינלאומי אשר מכין עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם, אשר צפוי להתפרסם לקראת סוף שנת 2021.
ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF, מסרה כי: "שנתיים לאחר שארגון ה- FATF חייב את מדינות העולם להחיל את המשטר על נכסים וירטואליים יחול בקרוב המשטר גם בישראל עם כניסתו לתוקף בנובמבר של צו איסור הלבנת הון המחיל חובות על נותני שירותים בנכסים וירטואליים. זהו צעד חשוב להפחתת סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, לצידו יידרש פיקוח אפקטיבי על מימושו כדי לאפשר הכלה פיננסית ופעילות נרחבת של תעשיית הפינטק. הרשות לאיסור הלבנת הון, כגורם בעל מומחיות בין-לאומית בתחום, עשויה להיות הגורם שייפקח על התחום לצד ובשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. בנוסף, אנו גאים לקחת חלק מוביל ומשמעותי בפעילות ארגון ה- FATF ובקביעת הכללים העולמיים בתחום. ברצוני להודות לצוות הרשות עבודתו המקצועית ותרומתו לקידום המשטר בישראל ובעולם".
