זכות השימוע בהליך פלילי

בשנים האחרונות אנו שומעים חדשות לבקרים אודות ההליך "שימוע לפני כתב אישום". חברי כנסת רבים, ביניהם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ח"כ חיים כץ, ח"כ באסל גטאס, ח"כ פאינה קרישנבאום, ח"כ אריה דרעי, הנשיא לשעבר קצב, בר וציפי רפאלי, אלון חסן ושמות רבים אחרים הועלו בהקשר של הליך זה. רבים טועים לחשוב, שזכות השימוע בהליך הפלילי שמורה לאזרחים "רמי דרג", כגון פוליטיקאים או סלבריטאים. אלא שלא כך הדבר, למעשה, זכות השימוע מעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ומוסדרת בהנחיות פרקליט המדינה. במאמר זה, עורך דין פלילי מומלץ מסביר מהי זכות השימוע בהליך הפלילי ועל חשיבותה.

על מנת להבין טוב יותר מהי זכות השימוע, נצעד מספר צעדים לאחור על צי הזמן במסגרת שלבי ההליך הפלילי. כאשר אדם נחקר בתחנת המשטרה בחשד לביצוע עבירה מסוימת, ייתכנו שני מצבים:

1. מצב ראשון: אותו אדם ייעצר ובמקביל למעצרו תתנהל חקירה, בהמשכה התיק ייסגר או שיוגש נגדו כתב אישום. במצב דברים זה, אותו חשוד, שלמעשה הפך לנאשם אינו זכאי שיערך שימוע בעניינו.
2. מצב שני: אותו אדם שנחקר במשטרה, ישתחרר בתחנה או במסגרת הארכות המעצר ולאחר מכן או שתיק החקירה ייסגר או שיוגש נגדו כתב אישום. במצב דברים זה, כל עוד אותו אדם עבר עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצדה הנו מעל שלוש שנות מאסר) – הוא זכאי שיערך שימוע בעניינו.

מה זה שימוע לפני הגשת כתב אישום ולמה זה כל כך חשוב?

שימוע לפני הגשת כתב אישום מאפשר לחשוד לפנות לפרקליטות או לתביעה המשטרתית בבקשה מנומקת אשר במסגרתה הוא מפרט מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. כפי שניתן להבין, מדובר בהזדמנות פז המאפשרת לחשוד להשפיע הלכה למעשה על החלטת הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות או בתביעה המשטרתית שלא להעמידו לדין פלילי. מכאן נובע, כי חשוד המוותר על זכות זו – למעשה מפספס את ההזדמנות לשטוח את טענותיו ומסתכן בהעמדה לדין פלילי – על כל המשתמע מכך. לרבות הסיכון כי ייגזר עליו עונש מאסר.

מי מיידע את החשוד בדבר עריכת השימוע?

בהתאם לחוק, על הפרקליטות או התביעה המשטרתית לשלוח מכתב יידוע ראשון לחשוד, אשר במסגרתו התביעה מיידעת את החשוד כי חומרי החקירה הועברו מהמשטרה אליהם וכעת – לחשוד ישנה אפשרות להגיש בקשה מנומקת בכתב מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בתיק. יש לשים לב כי יש להגיש את הבקשה בתוך 30 ימים. בתיקים מסוימים, נשלח לחשוד מכתב יידוע שני, אשר במסגרתו הפרקליטות או התביעה המשטרתית מיידעות את החשוד כי בכוונתם להגיש כתב אישום ובאפשרותו של החשוד לפנות בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהעמדתו לדין פלילי. בדומה למכתב יידוע ראשון, גם כאשר מדובר במכתב יידוע שני, אזי יש לחשוד 30 ימים במסגרתם רשאי הוא לפנות לפרקליטות. חשוב לדעת כי במסגרת מכתב היידוע השני, באפשרותו של החשוד לצלם את עיקר חומרי החקירה שנאספו בתיק וזאת על מנת לנסח את הבקשה בצורה הטובה ביותר. חשוב להדגיש: שימוע לפני הגשת כתב אישום אינה משימה משפטית פשוטה. שכן, הלכה למעשה התביעה למדה את חומר הראיות בתיק, מגובשת בדעתה כי יש להגיש כתב אישום – וכעת המשימה מוטלת על החשוד. במצב דברים זה, מומלץ שלא לנסח בשום פנים ואופן את הבקשה לבד ולהסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה הבקיא ברזי המשפט הפלילי.