מערכת 'חדשות ישראל'בישראל ישנם גופים ביטחוניים וממלכתיים שונים, אשר כדי להיות מועסקים בהם יש לקבל סיווג ביטחוני מתאים.
כך למשל, חיילים ואנשי קבע אשר משרתים ביחידות מסווגות, עובדי מדינה שעובדים בשירות הציבורי וחשופים למידע מסווג וכן אזרחים שעובדים בתעשיות הביטחוניות כגון: רפאל ואלביט, נדרשים לעבור בדיקת התאמה ביטחונית כדי לקבל את הסיווג הביטחוני הנדרש.
כיצד מתבצע הליך סיווג בטחוני?
סיווג בטחוני הוא חלק מתנאי הקבלה לתפקיד – כך בתפקידים רבים. ההליך מעוגן בסעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.
הליך הסיווג הביטחוני מתבצע מול שירות הביטחון הכללי (השב"כ), שכן זהו הגוף היחיד בישראל שרשאי לבצע סיווג בטחוני. לאף גוף אחר אסור לבצע סיווג בטחוני או לקבוע התאמה ביטחונית לתפקיד או משרה כלשהי במדינת ישראל.
בתחילת התהליך נדרש המועמד לחתום על הצהרות ומסמכים שונים, למלא שאלונים בכתב יד ובהמשך לעבור תשאול בעל-פה. חלק מהמועמדים נדרשים ע"י השב"כ לעבור בדיקת פוליגרף.
בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי; לא אחת מתעוררות שאלות לקראת בדיקת פוליגרף, או לאחר כשלון בבדיקת פוליגרף וכן דילמות בנוגע להפללה עצמית בעבירות פליליות במסגרת בדיקת הפוליגרף. בכל ההקשרים הללו מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום.
בסיום התהליך מקבל המועמד הודעה על התאמתו הביטחונית לתפקיד או על חוסר התאמתו הביטחונית לתפקיד. ע"פ תקנות שירות הביטחון הכללי, הודעה בדבר אי התאמה ביטחונית תכלול נימוקים לאי ההתאמה ותתייחס לתפקיד מסוים. כמו-כן אי ההתאמה תוגבל למשך 5 שנים לכל היותר. בנוסף, בהודעה המועמד ייודע על כך שהוא זכאי לערער על הסיווג הביטחוני שנקבע לו.
ערעור על סיווג בטחוני
אם כן, גם לאחר קביעת הסיווג הביטחוני זהו אינו סוף פסוק עבור המועמד, והוא יכול להגיש ערעור על סיווגו ביטחוני (שנקרא בהקשר זה "השגה"), לוועדת השגה.
לעתים קביעת הסיווג הביטחוני או שלילתו מונעת, ללא הצדקה, קבלת אדם לעבודה, ובמקרה של אדם שכבר מועסק – עלולה להיגרם פגיעה חמורה בפרנסתו.
אם קבלתם הודעה על אי התאמה ביטחונית לתפקיד אליו אתם מועמדים, תוכלו להגיש ערעור תוך 30 יום מיום מתן ההודעה. הערעור יוגש לוועדת ההשגה המיועדת לכך, ויכלול תצהיר ובקשה מנומקת.
בטרם הגשת השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום ההתאמה הביטחונית, ובמידה והוחלט להגיש את הערעור – להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני וועדת ההשגה.
בוועדת ההשגה יושבים שלושה אנשים: שופט מחוזי בדימוס שמשמש כיו"ר הוועדה, ושני אנשים שיש להם הכשרה מקצועית הקשורה לעניינו של המועמד.
דיוני הוועדה מתקיימים בדלתיים סגורות והם חסויים.
סדרי הדין לפיהם מתנהלת הוועדה שונים מסדרי הדין של ועדות ציבוריות אחרות. כך למשל, אם במקרה מסוים יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, הוועדה יכולה לערוך דיון מבלי שהמועמד או עורך דינו ינכחו בו.
להליך ולתוצאה של הדיון בוועדה יש השפעה רבה על הקריירה המקצועית של המועמד ועל חייו. לכן, חשוב שהמועמד יפנה לעו"ד שיש לו סיווג ביטחוני גבוה, אשר מכיר היטב את הנושא ואף יוכל להשתתף בדיונים חסויים ולהיחשף לחומרים מסווגים.
התאמה תעסוקתית במשטרה
תהליך שתכליתו דומה לתכלית שבסיס התהליך של בדיקת התאמה ביטחונית, הוא תהליך בדיקת התאמה תעסוקתית למשטרה.
חשוב להדגיש, כי תהליך זה לא בא במקום התהליך של בדיקת התאמה ביטחונית, אותו מבצע, כאמור, השב"כ.
את תהליך ההתאמה התעסוקתית מבצעת היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל (יחב"מ). הבדיקה נערכת בשיתוף פעולה עם אגף משאבי אנוש.
הבדיקה נערכת כדי להבטיח שהמועמד לשרת במשטרה מתאים לערכים שמנחים את משטרת ישראל. בדיקה זו יכולה להיערך לא רק למועמדים להתגייס למשטרה, אלא גם במעבר בין תפקידים במשטרה, לקראת קידום ובכל מועד אחר בו יימצא לנכון לזמן אדם מסוים שמשרת במשטרה לבדיקה חוזרת.
המטרה של בדיקת ההתאמה התעסוקתית היא לבחון את ההתאמה של המועמד לשירות במשטרה, מידת אמינותו, יושרו וטוהר המידות שלו.
במקרה שהוחלט, כי המועמד לא מתאים לשירות במשטרה, ניתן לערער על ההחלטה בדבר אי התאמה תעסוקתית. הזכות להשיג על ההחלטה תתבצע בפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לעניין זה.
למערער יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך הערעור.
חשיבות הייצוג המשפטי היא רבה מאוד, שכן לתהליך ההתאמה התעסוקתית משמעויות נרחבות. כמו כן, בתהליך זה עולות שאלות הנוגעות להפללה עצמית, ומוטב שעו"ד ייתן מענה מקצועי פרטני למערער.
עורכי הדין במשרד עו"ד גיא פלנטר יוצאי שב"כ ופרקליטות המדינה, בעלי ניסיון רב בהענקת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לסיווג ביטחוני, להגשת ערעור על קביעת אי התאמה ביטחונית, לבדיקת פוליגרף וכן בכל הנוגע לקביעת אי התאמה תעסוקתית במשטרה.\
