אביחי טבקמחקר חדש של פורום ארלוזורוב מצא כי משנת 2004 החלה מגמת התנתקות בין הפריון של העובדים בישראל לבין שכרם. במקביל, ירד גם חלקם של העובדים בתוצר. הסיבה המרכזית: היחלשות כוח המיקוח של העובדים במשק
בימים אלה מתפרסם מחקר חדש של פורום ארלוזורוב הבוחן את הקשר ארוך הטווח בין פריון העבודה בישראל לבין שכרם של העובדים. במחקר, שנערך על ידי יוני בן-בשט, ראש תחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב, נבדקה ההנחה שלפיה ככל שעולה פריון העבודה – התוצר שמייצרים העובדים בשעת עבודה – עולה גם שכר העובדים ומשתפרת רמת החיים.
ממצאי המחקר מראים כי קשר זה התקיים רק עד שנת 2004. בעוד שבשנות ה-80 וה-90, הפריון והשכר במגזר העסקי צמחו בישראל בקצב דומה, מתחילת שנות ה-2000 ועד היום מתרחש בישראל תהליך הפוך – התנתקות בין השכר לפריון. תהליך זה מעיד על שינוי לרעה במנגנון חלוקת פירות הצמיחה.
העובד הישראלי עובד הרבה יותר שעות מהעובד הממוצע במדינות המפותחות. בסקר שערך פורום ארלוזורוב לאחרונה בקרב למעלה מ-3000 נשאלים, עולה כי 43% מהישראלים, בנוסף על שעות העבודה המרובות, מוצאים עצמם עובדים באופן קבוע גם על חשבון הזמן הפנוי. כעת מתברר שלא רק שהישראלים עובדים יותר, גם השכר בישראל יחסית נמוך.
הנתק בין קצב העלייה של מדדי הפריון והשכר הביא את המשק הישראלי למצב בו בשנת 2021 השכר הריאלי הממוצע, הנמדד במונחי תוצר, שעמד על 11,773 שקלים, היה נמוך ב-11.5% מהרמה אליה היה מגיע אם קצב העלייה בין הפריון והשכר היה זהה. המשמעות הישירה עבור העובד הישראלי היא שאילו היה נשמר קצב זהה, השכר הממוצע אמור היה לעמוד על 13,124 שקלים, כלומר – הפסד של 1,351 שקלים עבור העובד הישראלי הממוצע. וכל זה לפני שהכנסנו לתוך השקלול את יוקר המחיה הישראלי.
תוצר מקומי נקי לשעת עבודה והתמורה לשעת עבודה במגזר עסקי, מחירי תוצר 2015, 2022-1995
תקופות מיתון מסומנות באפור, על בסיס זעירא, 2018 | מקור הנתונים: הלמ״ס; עיבוד הנתונים: פורום ארלוזורוב"המדידה של השכר במונחי התוצר לא חושפת בפנינו את כל התמונה" אומר הכלכלן בן-בשט, "כיוון שנכון להסתכל על השכר גם מזווית כוח הקנייה של העובדים והעובדות. כלומר, צריך לבחון את השכר הממוצע גם כאשר מנכים אותו במדד המחירים לצרכן, באופן שמשקף את סל הקניות של העובדים מול סל הקניות של המעסיקים. לדוגמא, פסטה, חיתולים ושירותי חינוך הם מרכיבים של סל הקניות של עובדים, אך מוצרי הון מובהקים כמו ברזל או מכונות אינם כאלה. מנקודת המבט הזו, קצב עליית המחירים של המוצרים שצורכים עובדים ביום-יום היה גבוה מקצב העלייה של מחירי חומרי הגלם״. אילולא היווצרות הפער הזה בין מדדי המחירים (תוצר וצרכן), היו נוספים עוד כ-4.5% לשכר העובדים, והשכר הממוצע היה מגיע ל-13,648, שמהווים הפסד של כ-1,875 שקלים בממוצע, מדי חודש, בשנת 2021.
חלקם בתוצר של 90% מהעובדים הצטמצם. חלקו של העשירון העליון השתפר והתשואה לבעלי ההון גדלה
תהליך מקביל שבן-בשט מצביע עליו במחקרו, הוא צמצום מתמשך בחלקם של העובדים בתוצר, במקביל לעליה בתשואה על ההון. לפי בן-בשט, 90% מאוכלוסיית ישראל נהנים מהכנסות מהון באופן מוגבל יחסית, ובוודאי שלא באותה עוצמה כפי שהעשירון העליון נהנה מהן.
החלק בתוצר שהגיע אל העובדים, בדמות שכר והטבות סוציאליות, הלך וקטן לאורך תקופת הניתוק, ואילו החלק שהגיע לבעלי ההון, בדמות רווחי הון, הלך וגדל. משנת 1995 ועד שנת 2003 היה חלק העובדים בתוצר קבוע למדי, ועמד על 74% בממוצע. לאחר מכן, במשך עשר שנים חלה ירידה עקבית, שנעצרה בשנת 2013 ואז עלתה באופן משמעותי עד כ-71% בשנת 2018. החל משנת 2019, ולתוך תקופת הקורונה, אנו רואים צניחה מחדש של חלק העובדים בתוצר, שעמד בשנת 2021 על 64% בלבד.
חלק התמורה לעובדים (שכירים ושאינם שכירים) מתוך התוצר המקומי הנקי (עלויות הייצור), מגזר עסקי, 2021-1995
חלק העובדים בתוצר, מדינות ה-OECD, 2019
במקביל לירידה בחלק העובדים בתוצר, שיעור התשואה על ההון הנקי צמח באופן משמעותי. משיעור של 15% בשנת 2002 הוא כמעט הוכפל, ובשנת 2021 הגיע ל-27%. המשמעות של תופעה זו היא שהכנסות עוברות מציבור העובדים, שעיקר הכנסתם מעבודה, לידי בעלי ההון.
לדברי עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, "התנתקות השכר מהפריון מלמדת כי מדיניות שתתמקד אך ורק בהעלאת פריון העבודה לא תצליח להעלות את רמת החיים של מרב התושבים בישראל. על מנת להצליח להעלות את רמת החיים של מרב התושבים יש לטפל בגורמים שמעצבים את מנגנון השכר של העובדים, ובפרט בהגדלת כוח המיקוח שלהם. כך, במקום שמנגנון השכר ירחיב את הפערים ויחלק את ההכנסות במשק באופן מוטה לטובת בעלי ההון, הוא יביא לכך שפירות הצמיחה יתחלקו באופן הוגן."
לדברי בן-צור, "על הממשלה ליישם מדיניות שתתמוך בחיבור מחדש של הפריון עם השכר הריאלי באמצעות הגדלת כוח המיקוח של העובדים, "למשל על ידי העלאת שיעורי העובדים המאוגדים וחיזוק חקיקת ההגנה לעובדים."
